ת"א 1986/01

תקציר

התובעים, למעט יובל מלמוד, חתמו על הסכמי חכירה עם הנתבעת, המנהל האזרחי, לחכירת חלקות בכפר מל"ל לשימוש חקלאי. חוזי החכירה אפשרו לתובעים לבנות בתי מגורים על הקרקע, אך המינהל טען כי יש לבנות את הבתים על חלק מסוים של הקרקע, חלקה א', ולא על חלקה ב', שיועדה לשימוש חקלאי בלבד. חלק מהתובעים ביקשו מהמינהל אישור לבנות יחידות דיור נוספות על חלקה ב', והמינהל הסכים, אך בהמשך סירב לחתום על הבקשות להיתר בנייה בטענה שהסכמתו ניתנה בטעות. עוד טען המינהל כי אינו מחויב לקיים את הבטחתו, וכי פקידיו שאישרו את הבקשה חרגו מסמכותם. בית המשפט קבע כי המינהל לא הצליח להוכיח כי הסכמתו ניתנה בטעות, וכי פקידיו פעלו במסגרת סמכותם. זאת ועוד, המינהל לא היה רשאי לחזור בו מהתחייבותו, שכן התובעים כבר הסתמכו על ההסכמים ונגרמו להם הוצאות. הסכמי החכירה הישנים לא אסרו על בניית יחידות דיור נוספות, והחלטות מאוחרות יותר של מועצת המינהל לא שינו את הזכויות החוזיות של התובעים. עם זאת, תביעתם של מנשה ויחידת מלמוד, שכבר היו להם שתי יחידות דיור באחוזתם, נדחתה מאחר שלא עמדו בתנאים לבניית יחידה שלישית. עוד קבע בית המשפט כי על המינהל להאריך את חוזה החכירה של אביגדורוב, כפי שביקשה זאת לפני תום חוזה החכירה הקודם, אך המינהל לא עשה כן. טענות יתר התובעים, שלא חתמו עם המינהל על הסכמים לבנייה בחלקה ב' או שלא הובטחו להם הסכמים כאלה, נדחו. המינהל חויב לשלם 12,000 ₪ הוצאות לגיל כסלו, מלמוד עוזי ובתיה והדסה אביגדורוב, ואילו יתר התובעים יישאו בהוצאות הנהלה משלהם בסך 12,000 ₪ כל אחד.