ת"א 62209-02-15

תקציר

השופט ישראל פבלו אקסלרד דחה את פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 6.5.2018 ואת החלטתו שלו מיום 26.4.2018, אשר הכירה באש-דר כמי שמוסמך לנהל את עסקיו של המבקש. פסק הדין וההחלטה בוטלו בשל היעדר ראיות המצביעות על כך שאש-דר ניהל את עסקיו של המבקש בישראל. על פי תקנה 482 לתקסד"א, מסמכי בית המשפט שהוגשו לאש-דר מטעם המבקש לא היו תקפים, שכן מערכת היחסים בין אש-דר לבין המבקש לא עמדה באינטנסיביות הנדרשת להכרה. בין החברות לא התקיים קשר מסחרי מתמשך, אלא התקשרות קבלנית-קבלנית משנה לפרויקט ספציפי. הראיות הצביעו על הפרדה ברורה בין שתי החברות ולא הצביעו על כך שאש-דר תעביר את מסמכי בית המשפט למבקש. בנוסף, טענת המשיב כי אש-דר הודיעה למבקש על התביעה אינה ראיה מספקת לכך שהמבקש היה מודע להליך. בהתחשב במכלול הראיות, הגיע אקסלרד למסקנה כי לא התקיימו התנאים להמצאה תקפה לפי תקנה 482, ולפיכך זכאי המבקש לביטול פסק הדין וההחלטה הקודמים. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוך 30 יום.