תאד"מ 58320-04-21

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע להשבת סכום הלוואה שהועמדה לנתבע בסך 50,000 ₪, אשר הנתבע לא הצליח לכאורה להחזיר. הנתבע הודה בקבלת ההלוואה אך טען כי החזיר אותה במלואה. הסוגיה היחידה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הנתבע החזיר את סכום ההלוואה לתובע. על התובע היה הנטל להוכיח את טענתו במאזן הסתברויות. בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. הנתבע ועדיו מסרו עדויות עקביות וברורות, הנתמכות בראיות מסוימות, ואילו עדותו של התובע העלתה שאלות כעד בעל הדין היחיד. התובע לא הכחיש שקיבל מכתב התראה מהנתבע, ועדותו לא הייתה עקבית לגבי תקופת פירעון ההלוואה. יתר על כן, התובע לא סיפק כל הסבר לכך שלא דרש את החזר ההלוואה מוקדם יותר ורק הגיש את התביעה שנים לאחר מכן. בית המשפט גם מצא ספק בהתנהלות התובעת בכך ששילמה לנתבע 10,000 ₪ כנגד חשבונית מבלי לקזז אותה כנגד יתרת ההלוואה הנטענת. לבסוף, הנתבע ועדיו מסרו תיאור מפורט של אופן פירעון ההלוואה במזומן, אך התובע לא הציג כל ראיה או עדים, לרבות מנהל הבנק, כדי להפריך טענה זו. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע והורה לו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.