בר"מ 9547/10

תקציר

פסק הדין מתייחס למסגרת הפרוצדורלית ולהיקף הדיונים בתביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. הוא מבהיר את אחריותה של ועדת הערר ואת תפקידם של שמאים מכריעים בקביעת פיצויים בגין נזקי קרקע. המקרה מדגיש כי גם כאשר לא מוגש ערר על החלטת השמאי, על ועדת הערר לקיים דיון כדי לדון בשאלות משפטיות ובסוגיות אחרות שאינן בתחום מומחיותו של השמאי, כגון פטורים מפיצויים או פרשנויות משפטיות. ההחלטה נובעת ממצב שבו הציג השמאי שתי חלופות הנוגעות לפיצויים, וחייב את שיקול דעתה של ועדת הערר לבחור ביניהן. למרות שהמבקש לא ערער על החלטות השמאות בתוך פרק הזמן שנקבע, הוא טען בהמשך לדיון בשאלות משפטיות שלא הוכרעו. פסק הדין מכיר בזכותו של המבקש לשימוע בסוגיות משפטיות, אך מותח ביקורת על חוסר המעש שלו בכל הנוגע לחובות פרוצדורליות. בסופו של דבר, בית המשפט מאשר כי ועדת הערר קיימה את הדיון הנדרש ודוחה את הערעור, ומורה למבקש לשלם פיצויים והוצאות משפט למשיבים.