עפ"ס 42300-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק דין עפ"ס 42300-12-25** **מבוא** הערעור שלפני בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית) עוסק בבקשת פסלות שהוגשה כנגד שופטת בית המשפט לענייני משפחה, בגין חשש למשוא פנים. בקשת הפסלות נדחתה על ידי השופטת קמא, וכנגד החלטה זו הוגש הערעור. עניינו של ההליך המרכזי נוגע לירושת המנוחה, שהותירה אחריה שתי צוואות נוגדות: צוואה מוקדמת מ-1999 המחלקת את העזבון באופן שווה בין שלוש בנותיה, וצוואה מאוחרת מ-2019 המורישה את כל העזבון לבת הצעירה (המערערת). המחלוקת המשפטית המרכזית עוסקת בקיום הצוואות, ובפרט בכשירות המנוחה בעת עריכת הצוואה המאוחרת. **עילות הפסלות הנטענות והדין החל** 1. **הטענה המרכזית - "נעילת דעת" ו"גיבוש עמדה מוקדמת":** המערערת טענה כי התבטאויות השופטת בדיון שנערך בבקשה למינוי מנהל עזבון זמני, העידו על "נעילת דעת" ועל גיבוש עמדה מוקדמת לגבי תוצאות ההליך, עוד בטרם הוצגו כל הראיות ונשמעו העדים. בין היתר, צוינו התבטאויות כגון: "רוצה לסיים את כל התיק בדיון זה ולתת צו לקיום צוואת המנוחה מ-1999", והגדרת הצוואה המאוחרת כ"לא קבילה, ללא ספק ושום אפשרות לערער". * **עקרון משפטי:** עילת הפסלות מעוגנת בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי על השופט לפסול עצמו אם קיימות נסיבות שבהן קיים חשש ממשי למשוא פנים. מבחן הפסלות הוא מבחן אובייקטיבי של חשש ממשי למשוא פנים, ולא מבחן של משוא פנים בפועל. * **הלכה פסיקתית רלוונטית (כפי שצוטטה בפסק הדין):** * **"עשרת הדיברות" לבקשת פסלות (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית):** בית המשפט העליון הדגיש כי נטל הוכחת "נעילת דעת" הוא כבד, ואינו מורם גם מקום שהשופט מעיר הערות ביקורתיות או הבעת רושם לכאורי מהחומר. תפקידו של בית המשפט לנהל את ההליך באופן פעיל, לרבות הבהרת מצב משפטי וסיכונים. * **הבחנה בין ניהול הליך ל"נעילת דעת" (עפ"ס 22421-10-24 פלונית נ' פלוני):** לא כל הבעת עמדה מקימה עילת פסלות. שופט רשאי, בזהירות הנדרשת, להביע התרשמותו הלכאורית מההליך. * **חזקת תקינות הפרוטוקול (עניין פלוני, עניין וינברג, עניין עואודה):** כאשר קיים פער בין טענות בעל דין לבין הפרוטוקול, והבקשה לא תוקנה, חזקה היא שגרסת השופט המתוארת בפרוטוקול משקפת נאמנה את ההתרחשויות. בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול. * **זיכרון עובדתי רלוונטי (ע"א 8872/20 סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ נ' אינסל):** קיום זיכרון עובדתי של השופט לגבי נסיבות ההליך אינו מקים כשלעצמו עילת פסלות. * **ניתוח בית המשפט העליון:** * **פרוטוקול הדיון:** בית המשפט העליון קבע כי הציטוטים המיוחסים לשופטת אינם מופיעים בפרוטוקול הדיון. הדבר עומד בניגוד לטענות המערערת, ובהיעדר בקשה לתיקון הפרוטוקול, חזקה על הפרוטוקול כמשקף את המציאות. * **ניהול הליך אקטיבי:** בית המשפט העליון אימץ את עמדת השופטת קמא, לפיה התנהלותה בדיון נבעה מניהול הליך אקטיבי והבהרת המצב המשפטי לצדדים. השופטת ביקשה לברר את עמדת המערערת ביחס לקושי שנמצא בטענותיה, והבהירה כי בכוונתה למנות מומחה לבחינת כשירות המנוחה. * **הצעת מינוי מומחה:** הצעת השופטת למנות מומחה נתפסה כאינדיקציה לכך שדעתה לא "ננעלה", שכן היא פתחה פתח לבחינה מעמיקה של כשירות המנוחה. * **הרחבת היריעה:** בית המשפט העליון דחה את טענת המערערת כי השופטת ניסתה להרתיע אותה מניהול ההליך באמצעות איום בהפקדת ערובה, הוצאות או שכר טרחת מומחה. אמירות כאלה, אף אם היו נאמרות, נתפסו כהבהרה לגיטימית של סיכונים והשלכות אפשריות. 2. **התייחסות להליכים קודמים ומסמכים חיצוניים:** המערערת טענה כי השופטת התבססה על מסמכים רפואיים ותסקיר רווחה שהוגשו בהליך מינוי אפוטרופוס (שנוהל כחמש שנים קודם לכן) ועל מסמך רפואי שהוצג לראשונה בדיון על גבי טלפון. * **עקרון משפטי:** לבית המשפט סמכות להביא בחשבון מידע ומסמכים שהוגשו בהליכים קודמים, וכן מידע שהוצג לו בדיון, בכפוף לזכות טיעון של הצדדים. * **ניתוח בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון קבע כי התייחסות השופטת להליכים קודמים ולמסמכים שם, נעשתה במסגרת בירור המצב המשפטי והצגת הקשיים בטענות המערערת. הדבר אינו מעיד על "נעילת דעת". אזכור המסמכים נועד לשמוע את התייחסות המערערת אליהם, ולא כדי לגבש הכרעה סופית. 3. **קביעות עובדתיות ומסקנות משפטיות מוקדמות:** המערערת טענה שהשופטת קבעה קביעות עובדתיות (כמו אי-כשירות המנוחה, השפעה בלתי הוגנת, אי-זהות חתימות) ללא הוכחה, בטרם הוצגו ראיות, בטרם נשמעה עמדתה, וללא התנגדות לקיום הצוואה המאוחרת. * **עקרון משפטי:** קביעת ממצאים עובדתיים ומשפטיים צריכה להיעשות לאחר שמיעת כל הראיות והטענות. * **ניתוח בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון ראה בטענות אלו טענות ערעוריות באופיין, הנוגעות לניהול ההליך, ולא עילות לפסלות. האכסניה המתאימה להעלאתן היא ערעור מתאים, ולא בקשת פסלות. **חידושים ודגשים בפסק הדין** 1. **חשיבות הפרוטוקול:** פסק הדין מדגיש שוב את חשיבות התיעוד הפרוטוקולרי בדיונים. כאשר נטען כי התבטאויות השופט סוטות מהפרוטוקול, נטל ההוכחה על בעל הדין להוכיח זאת, ואם לא עשה כן (למשל, באמצעות בקשה לתיקון פרוטוקול), חזקה על הפרוטוקול כמשקף את הדברים נאמנה. 2. **הבחנה דקה בין ניהול הליך לפסלות:** פסק הדין מדגים את ההבחנה הקיימת בין ניהול הליך אקטיבי, הבהרת מצב משפטי, הצגת סיכונים וסיכויים, לבין "נעילת דעת" המקימה עילת פסלות. גם אם בית המשפט מביע עמדה לכאורית או ביקורת, הדבר לא יקים עילת פסלות כל עוד הדלת פתוחה לבירור נוסף. 3. **נטל הוכחה כבד על מבקש הפסלות:** פסק הדין חוזר ומדגיש כי נטל ההוכחה על הטוען ל"נעילת דעת" או חשש למשוא פנים הוא כבד. הנטל אינו מורם מהערת שוליים או הבעת רושם ראשוני. 4. **אי-התאמה של בקשת פסלות לבירור עובדתי:** בית המשפט העליון הבהיר כי בקשת פסלות אינה הכלי המתאים לבירור מחלוקות עובדתיות בנוגע לאופן התנהלות השופט בדיון, במיוחד כאשר הדבר נוגע לפער מול הפרוטוקול. 5. **הקשר בין הליכים שונים:** פסק הדין נוגע בסוגיה של האם ניתן להתבסס על מידע מהליכים קודמים (במקרה זה, הליך מינוי אפוטרופוס). ההלכה היא שניתן להביא מידע כזה בחשבון, אך יש להיזהר שלא לגבש עמדה נחרצת עוד בטרם נשמעו כל הראיות בהליך הנדון. **מסקנה** בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה לדחות את בקשת הפסלות. נקבע כי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי התקיימו נסיבות המעלות חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת. התבטאויות השופטת, כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון, נבעו מניהול הליך אקטיבי והבהרת המצב המשפטי, ולא מהווה "נעילת דעת" או קביעת עמדה סופית. פסק הדין מחזק את העקרונות הנוגעים לנטל הוכחת הפסלות, חשיבות הפרוטוקול, וההבחנה בין ניהול הליך לבין העולה לכדי עילת פסלות.