ת"א 53130-10-19

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. התובע, נהג משאית ומפעיל מנוף יליד 1965, תבע את מעסיקיו (הנתבעים 1 ו-2) בגין פציעות שנגרמו לו בתאונה בעבודה בשנת 2016. האירוע התרחש כאשר התובע, בעקבות הוראות הנתבע 2, ניסה לסגור שער בחניון הנתבעים, אשר נפל עליו לפתע וגרם לו לחבלות. התובע הציג ראיות מהימנות באשר לנסיבות התאונה ונמצא כי אינו אחראי לתרומתו. הנתבעים הואשמו ברשלנות, שכן לא דאגו לסביבת עבודה בטוחה. מהראיות הרפואיות עולה כי לתובע נגרם נזק נוירולוגי, שחלקו היה קשור לתאונה וגרם לו ל-10% נכות רפואית. עם זאת, נמצא כי התובע גם הגזים במגבלותיו בעקבות התאונה וניסה להסתיר את עברו הרפואי. בית המשפט קבע כי גם נכותו התפקודית של התובע היא 10%. בסיס שכרו של התובע נקבע על 15,785 ₪, ונפסקו לו פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר, כושר השתכרות מופחת, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ונזקים לא ממוניים בסך כולל של 511,034 ₪. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי בסך 41,989 ₪, חושב סך הפיצויים שחבו הנתבעים לתובע כ-469,045 ₪. סכום זה, הכולל שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ומע"מ והוצאות משפט, ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.