סע"ש 32970-06-20

תקציר

התובעת, עובדת, תבעה את הנתבעת, מעסיקתה, בגין פיטורים שלא כדין עקב מחלה ותבעה פיצויים. הנתבעת טענה כי התובעת פוטרה בשל חוסר שביעות רצון מהתנהלותה ומתפקודה, וכן בשל צמצום כוח אדם שנגרם עקב מגפת הקורונה. בית הדין מצא כי פיטוריה של התובעת לא נבעו ממחלתה אלא נבעו בעיקר מתפקודה והתנהגותה הלקויים. לפיכך, נדחתה הטענה לפיטורים שלא כדין מטעמים בריאותיים. עם זאת, בית הדין מצא פגם בהליך הפיטורים. התובעת הוצאה מקבוצות הוואטסאפ של החברה יום לפני השימוע, דבר שנתפס כחוסר כבוד ופגיעה בזכותה לשימוע כדין. בגין כך נפסק לתובע פיצוי מופחת של משכורת אחת בתוספת תוספות, בסך של 20,000 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לפצות את התובעת בסך 1,109 ₪ בגין שכר וימי חופשה שנוכו שלא כדין. תביעות התובעת להפרשי פנסיה נזנחו לאחר שהראיות הראו כי הסכום נקלט בקרן. השופטת גם מתחה ביקורת על עורך דינו של התובע על כך ששאל שאלות לא רלוונטיות ולא רלוונטיות לגבי עברו של בא כוח הנתבעת, שלא נגעו לתיק. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע את הסכומים האמורים, תוך הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין לתשלום בפועל. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות ערעור לבית הדין הארצי. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ויימסר להם.