רע"א 26597-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: רע"א 26597-12-25 הרשקוביץ שטורם נ' י.ז. מגל ייעוץ עסקי בע"מ **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לביטול צו עיקול זמני. עיקרי המחלוקת נסובים סביב קיומה של עילת תביעה לכאורה נגד המבקשת, חשש מהכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, ומאזן הנוחות. בית המשפט המחוזי, תחת כבוד השופטת אביגיל כהן, בחן את טענות הצדדים ודחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאשר את החלטת בית משפט השלום. **עילות תביעה ודיון משפטי:** התביעה המקורית הוגשה על ידי המשיבה נגד יוסף שטורם (בעלה של המבקשת) ואחרים, בטענה כי יוסף לווה כספים מהמשיבה ולא השיבם. נטען כי כספים אלו שימשו לרכישת דירה על שם בני הזוג, וכן כי המבקשת נהנתה מכספים אלו ועל כן חבה בחובותיו של יוסף. המשיבה טענה למצגי שווא, הטעיה ומידע כוזב שהובילו למתן הכספים. **התמקדות בהחלטת בית המשפט המחוזי:** 1. **התערבות ערכאת הערעור:** בית המשפט המחוזי הדגיש את הרף הגבוה להתערבות בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, ובפרט צווי עיקול. ככלל, ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים. עיקרון זה נועד לשמור על יעילות ההליכים המשפטיים ולהימנע מהתערבות יתר בשלבים מקדמיים. 2. **השיקולים להחלטה על סעד זמני:** בית המשפט חזר על שני השיקולים המרכזיים בבחינת בקשה לסעד זמני: * **סיכויי התביעה:** הצורך להראות קיומה של שאלה רצינית ומהותית הדורשת בירור. * **מאזן הנוחות:** השוואת הנזק שייגרם לכל צד אם הבקשה תתקבל או תידחה. צוין כי קיים "יחס של מקבילית כוחות" בין שני השיקולים, כאשר ככלל, יש לתת עדיפות למאזן הנוחות. 3. **חשש סביר להכבדה:** בהתייחס לעיקול זמני, תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת הוכחת חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק דין. שיקולים רלוונטיים כוללים את גובה סכום התביעה, יכולתו הכלכלית של הנתבע, וחשש להברחת נכסים. בנוסף, נלקחים בחשבון שיקולי צדק, יושר, תום לב, ושיהוי. 4. **סיכויי תביעה לכאוריים נגד המבקשת:** בית המשפט הביע זהירות רבה בנוגע לסיכויי התביעה נגד המבקשת. הודגש כי המבקשת אינה חתומה על הסכם ההלוואה, וכי כספי ההלוואה, על פי הראיות שהוצגו (אישור בנק פאג"י), הועברו לחשבונו של יוסף ולא לחשבון משותף. כמו כן, הדירה אותה טוענים כי רכשו בכספי ההלוואה רשומה רק על שם המבקשת (וזאת בניגוד לנטען בהחלטת בית משפט השלום, שם נכתב "הדירה בפתח תקווה נרכשה ע״י הורי המבקשת בשנת 1974 ורישום הזכויות על שמה בוצע רק בשנת 2015. ואולם, עיון בעדות המבקשת בדיון מיום 10.2.2025 מעלה כי הדירה הייתה רשומה על שמו של יוסף בחלק מהתקופה, וכי בשנת 2015 הוא העביר את זכויותיו בה למבקשת ללא תמורה"). נטען כי עילות התביעה של "עשיית עושר ולא במשפט" ו"שותפים בזכויות שותפים בחובות" דורשות הוכחה שהמבקשת נהנתה ישירות מהכספים או הייתה מעורבת באופן אקטיבי. בית המשפט קבע כי למרות הרף הגבוה, עדיין קיימת שאלה רצינית הדורשת בירור. 5. **רכיב ההכבדה:** בית המשפט קיבל את טענת המשיבה לקיומו של חשש להכבדה. הוא התייחס להעברת זכויות בדירה ללא תמורה בין בני הזוג (במקרה זה, העברה מיוסף למבקשת בשנת 2015, ובמקרה אחר, העברה של דירת אלקנה), כמדאיגה ומחזקת את טענת ההברחה. בנוסף, המבקשת לא הציגה אסמכתאות למקום הימצאם של כספי תמורת מכירת דירת אלקנה (מעל 2 מיליון ש"ח), למרות שהמכר בוצע בשנת 2024. חוסר הבהירות בנוגע לכספים אלו, שהם משמעותיים ביחס לסכום התביעה, מחזק את טענת ההכבדה. 6. **מאזן הנוחות והשיהוי:** בית המשפט קבע כי הנזק למשיבה מביטול העיקול עולה על הנזק למבקשת, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעיקול על רישום מקרקעין, אשר אינו מכביד על חיי היומיום. בנוגע לשיהוי, אף שבית משפט השלום התייחס אליו, הוא קבע כי החלטתו הסופית (מיום 4.11.25) מקובלת עליו ולא מצא להתערב בה. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **שיקול דעת בית המשפט בסעדים זמניים:** הדגשת אופי החריג של התערבות ערכאת ערעור בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים. * **"מקבילית כוחות" בין סיכויי תביעה למאזן נוחות:** חיזוק העיקרון כי יש לתת משקל משמעותי למאזן הנוחות, במיוחד כאשר סיכויי התביעה אינם ברורים. * **הוכחת חשש להכבדה:** פירוט הנסיבות המחזקות חשש להכבדה, כגון העברות נכסים ללא תמורה בין בני זוג, והיעדר שקיפות לגבי מקום הימצאם של כספים משמעותיים. * **עיקול על רישום מקרקעין כעיקול "קל":** סיווג עיקול זה כפחות מכביד על הנתבע, מה שתומך בהחלטה להשאירו על כנו במקרים מסוימים. * **התמודדות עם טענות למרמה והטעיה בשלבים מקדמיים:** בית המשפט נדרש לבחון את אופי הנטען של המרמה וההטעיה, אך נזהר מלקבוע ממצאים נחרצים בשלב זה, ומסתפק בבחינת קיומה של "שאלה רצינית" הדורשת בירור. **מסקנה:** בית המשפט המחוזי, תוך יישום עקרונות משפטיים יסודיים הנוגעים לסעדים זמניים, אישר את החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשת ביטול העיקול. הדבר נובע מהשילוב של קיומו של חשש להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, מאזן נוחות הנוטה לטובת המשיבה, וכן מהקביעה כי גם אם סיכויי התביעה נגד המבקשת אינם ודאיים, עדיין קיימת שאלה רצינית הדורשת בירור. ההחלטה מחזקת את הגישה הפרגמטית של בתי המשפט בהבטחת יכולת ביצוע של פסקי דין עתידיים, גם תוך הגבלת זכויות קנייניות של נתבעים בשלבים מקדמיים של ההליך.