ת"א 2318/01

תקציר

המחלוקת היא בין בעל הבית, אילן ביטלאטום, לבין מינהל מקרקעי ישראל, בנוגע למכירה ובעלות על מספר נכסים בבניין הממוקם ביפו. ביטלטום טוען כי המינהל, באמצעות שלוחיו, הפר את ההבטחות והמצגים שניתנו לו בעת שרכש את דירתו בשנת 1995. לטענתו, המינהל העדיף את זכויותיהם של אנשים אחרים, בהם יוסי טל ובני משפחתו, שרכשו דירות אחרות בבניין. ביטלטום מבקש מספר צווים הצהרתיים, בהם בטלות הסכמי מכר עם בני משפחתו של טל, והריסת דירה שנבנתה על גג הבניין. המינהל, לעומת זאת, טוען כי טענותיו של ביטלאטום מבוססות על חלומותיו ורצונותיו האישיים, ולא על זכויותיו החוקיות. עוד נטען כי כל העסקאות בוצעו כדין ובתקינות וכי ביטלטום היה מודע לאפשרויות ולמגבלות הנוגעות לדירתו. בית המשפט קובע כי בעוד התנהלות המינהל מעוררת שאלות וראויה לביקורת, ביטלטום לא סיפק ראיות מספיקות כדי להוכיח כי זכויותיו החוזיות או הקנייניות הופרו. באשר לגג ולזכויות הבנייה, בית המשפט קובע כי למינהל הייתה זכות להוציאם מהרכוש המשותף ולמכורם לאחרים, דבר שעשה כדין, גם ללא מכרז, על פי תקנות חובת המכרזים. עוד מציין בית המשפט כי דירתה של ביטלאטום לא הייתה היחידה בקומתה, ולמינהל הייתה הזכות לבנות קומות נוספות על הגג. לפיכך, בקשתה של ביטלאטום לסעד הנוגע לדירה הנוספת שנבנתה על הגג נדחית. עם זאת, בית המשפט מורה על הצמדת מרפסת חשופה הגובלת בדירתו של ביטלאטום לרכושו, כפי שהיה צריך להיעשות בתחילה. מלבד עיקול זה, התביעה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.