ת"פ 34070-08-20

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות מס, לרבות אי הגשת דוחות תקופתיים ותשלום מיסים הנגזרים מדוחות אלה. בית המשפט התייחס למעשיו של הנאשם כאירוע בודד, בהתחשב בכך שמדובר ברצף של עבירות דומות. הפגיעה בפעולות אלה הייתה משמעותית, פגעה בקופה הציבורית ובעקיפין פגעה באזרחים המסתמכים על שירותי המדינה. בית המשפט הכיר בחומרתן של עבירות המס, תוך הדגשת הצורך בהרתעה ובאינטרס הציבורי, המביא פעמים רבות למאסר בפועל. נסיבות ביצוע העבירות כללו את ביצוען לפני למעלה מחמש שנים והיעדר טענות לדיווח כוזב. הנאשם נקלע גם לקשיים כלכליים, שבית המשפט הכיר בהם אך ציין כי המסים מגיעים בעת גבייתם. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים במקרים דומים, שהצדיקו הטלת עונשי מאסר וקנסות כספיים. על סמך תקדימים אלה קבע בית המשפט כי העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לשמונה חודשים מאחורי סורג ובריח. בקביעת עונשו של הנאשם, בית המשפט התחשב בהודאתו, עברו הפלילי הנקי וגילו הצעיר, לצד ההסרה החלקית של ברירת המחדל. עם זאת, בית המשפט שקל גם את יתרת סכום המס שלא שולם. בית המשפט שאף להשיג עונש מאוזן, וקבע עונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל, שישולם בתשלומים, בתנאי שהנאשם לא יפגע שוב בתוך שנתיים. פסק דין זה ניתן על מנת להימנע מפגיעה בנאשם שלא לצורך תוך הבטחת תגובה עונשית הולמת. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.