עמ"ת 70713-03-24

תקציר

הכרעת הדין במקרה זה נוגעת להיתר חלקי של ערעור על תנאי השגחתו של עצור. העצור המדובר, שלו הרשעה קודמת בעבירות נשק, נמצא תחת פיקוח אלקטרוני עם איזוק לביצוע עבירות מסוימות ברישיון. הערעור מתייחס להחלטתו של בית משפט קמא להעניק למשיב "חלונות חירות" יומיומיים רחבים, והמערערת (מן הסתם המדינה או מי מטעמה) טוענת כי החלטה זו אינה מוצדקת. שופט הערעור מסכים עם המערער, ומצטט פסיקה המדגישה את מעמדם של עצורים בפיקוח אלקטרוני עם איזוק ואת הצורך בבחינה קפדנית של כל תנאי הקלה. בהכירו בכך שהמשיב לא ביצע הפרות נוספות לאחרונה ובהכירו בחלוף הזמן שחלף מאז ההפרה האחרונה, מסיק השופט בכל זאת כי החלטת בית משפט קמא מהווה קפיצת מדרגה משמעותית שלא ניתן להצדיק על סמך הראיות הקיימות. תחת זאת, השופט מורה על "חלונות אוורור" מוגבלים למשיב, המאפשרים להם להתקיים פעמיים בשבוע בימי ראשון ורביעי למשך שלוש שעות כל אחד, ובנוסף במהלך חג הקורבן. המשיב רשאי גם להגיע לתפילות עם משגיח מוסמך בתקופות אלה. כמו כן, השופט מחייב בחינה מחודשת של פוטנציאל שילובו של המשיב בהליך טיפולי ומורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעודכן על ממצאיהם. החלטה זו מהווה פשרה, שמטרתה לאזן בין הצורך של המשיב בסעד כלשהו לבין חומרת העבירות והצורך בזהירות בהקלה בתנאי המעצר.