בש"א 2775/08

תקציר

להלן תקציר פסק הדין: התיק נסוב סביב הסכם פשרה בין ד.ג.ש. שירותי דלק בע"מ (עמגש) לבין דוד עמוס, בנוגע לאספקת דלק לתחנת הדלק של עמוס. במסגרת ההסכם מונה עו"ד אילן שביט לנאמן על סכום של 7.5 מיליון שקל ששילם עמוס לחברת עמגש. הנאמנות נועדה להבטיח את הסדרת חובות הדגשים של עמגש, שהיו גבוהות משמעותית מהסכום שהוחזק בנאמנות. עם זאת, התעוררה מחלוקת בנוגע לבעלות על חלק מהסכום המופקד, כאשר דוד עמוס טען כי הוא מגיע לקרן אנרגיות (2004) בע"מ. בית המשפט היה צריך לקבוע האם כל הסכום בנאמנות שייך לאמגש או שמא יש להפנות חלק ממנו לקרן אנרגיות. פסק הדין דוחה את טענתו של דוד עמוס וקובע כי הסכום כולו שייך לעמגש. ההחלטה מתבססת על מספר נקודות מרכזיות: קרן אנרגיות לא הייתה צד להליך הבוררות או הפשרה, בפסק הבורר ובהסדר הפשרה צוין במפורש כי החוב של עמוס לאמגש, וכספי הנאמנות נועדו אך ורק לחובות של עמגש ולא לחובות של צדדים אחרים. בנוסף, פרשנותו של סעיף (3ה) הרלוונטי בהסכם הפשרה תומכת בתפיסה כי הוא חל על פסק הבוררות ולא על תביעות צד ג'. עוד מדגיש בית המשפט כי כספי הנאמנות מקורם בחובו של עמוס לאמגש וכי הצדדים המעורבים בבוררות ובפשרה ויתרו במפורש על כל תביעה נוספת. כמו כן, פסק הדין מדגיש את חובותיה המהותיים של עמגש, העולים על הסכום המוחזק בנאמנות, ומורה לנאמן, עו"ד אילן שביט, לרכז את כל החובות ולחלקם בהתאם לחוק. שביט נדרש להעביר את כספי הנאמנות לנושא המשרה המתאים באישור בית המשפט המחוזי בתל אביב, ובכך לסיים את תפקידו כנאמן. פסק דין זה קובע באופן חד-משמעי כי כל הסכום בנאמנות שייך לאמגש ויש לחלקו בהתאם, תוך שהוא דוחה את ניסיונו של דוד עמוס להפנות חלק ממנו לקרן אנרגיות.