סע"ש 8398-01-19

תקציר

התיק שבפני בית הדין הוא סכסוך עבודה בין אזרח ישראלי, מר שניר מייזליק, לבין שישה נתבעים, בהם שלושה אזרחים ישראלים ושלוש חברות זרות בבעלות הנתבעים הישראלים. מר מייזליק הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בישראל, בטענה כי פוטר שלא כדין מתפקידו כמנכ"ל MUST GARMENT CO. LTD, חברה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, ומנוהלת על ידי הנתבעים הישראלים. הנתבעים טענו כי בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לדון בתביעה, וכי יש לדחות את התביעה. לטענתם, יחסי העבודה והעבודה שבוצעו קשורים אך ורק לסין, ויש להחיל את החוק הסיני על הסכסוך. מנגד, מר מייזליק טען כי ישראל היא הפורום המתאים, שכן הוא אזרח ישראלי, והצעת העבודה הראשונית והמשא ומתן התנהלו בישראל. בית המשפט בחן את המקרה באמצעות שלושה מבחנים: לאיזה פורום משפטי יש הכי הרבה "קישורים" לסכסוך, מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות, ושיקולים ציבוריים המצביעים על כך שלאיזה פורום יש אינטרס אמיתי לדון בתביעה. השופט קבע כי במקרה זה, מבחן ההצמדה המקסימלי מצביע על סין כפורום המתאים, שכן עבודתו של התובע בוצעה אך ורק בסין, הדין הסיני חל על יחסי העבודה, ושכרו של התובע שולם במטבע חוץ. בנוסף, הציפיות הסבירות של הצדדים לא הצביעו על התדיינות משפטית בישראל, שכן בחוזה העבודה לא צוין פורום, ונוחות הצדדים ושיקולי הציבור העדיפו את סין כפורום המתאים. השופט הורה על מחיקת התביעה, פסק לנתבעים הוצאות בסך 12,000 ₪, והעניק לתובע זכות ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.