ה"פ 29032-09-16

תקציר

פסק הדין דן בדחיית בקשה להליכי הסדר מקרקעין שהתקיימו בשנת 1975. המבקשים טענו כי לא היו מודעים להליך, אך בית המשפט התקשה להאמין לכך, במיוחד בהתחשב בכך שהמקרקעין המדוברים נרשמו כקרקע מוסדרת במשך כשלושים שנה. בית המשפט הדגיש את פרשנותו המצמצמת של החוק בכל הנוגע לתיקון הרישום ותקופת ההתיישנות. רישום הקרקע על שם רשות הפיתוח מחליש עוד יותר את עניינם של המבקשים, שכן אין להם ראיות התומכות בטענותיהם. עמדת המשיב מועדפת על ידי בית המשפט בשל משקלו של המצב המשפטי. בנוסף, מצוין חוסר הניקיון של המבקשים, כפי שמעידים פסקי דין נפרדים הנוגעים לפינויים שלהם מהמקרקעין. טענות המבקשים בדבר מסמכים נסתרים הגורמים נזק ראייתי אינן משכנעות, שכן אין בהן כדי להביא ראיות סבירות. בית המשפט מגיע למסקנה כי בקשת המבקשים נעדרת את התשתית הראייתית והמשפטית הנדרשת, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף מאז הסתיימו הליכי הפשרה. לבסוף, מוזכרת דין בקשת הדחייה, כאשר בית המשפט בוחר שלא להורות על הוצאות, בהתחשב בהיבטים האנושיים של התיק. פסק דין זה דוחה באופן גורף את טענות המבקשים, תוך הדגשת המורכבות המשפטית וחוסר יכולתם של המבקשים להביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם.