ה"פ 1262/04

תקציר

העותרים, חברי אגודה שיתופית חקלאית, ביקשו להחריג את עזבונותיהם מצו מניעה וצו עיקול שהוטל על נכסי האגודה. הצו, לטובת נושה של החברה, מנע מהעותרים להיפטר מעיזבונותיהם. הסוגיה המרכזית הייתה האם לחברה יש זכויות בעיזבונות, כך שהצו חל עליהן. בית המשפט מצא כי הן לאגודה והן לחבריה זכויות בעיזבונות, הנובעות מחוזה משבצת בין האגודה לבין מינהל מקרקעי ישראל. זכויות החברים, אף שהיו מעין קנייניות, הוגבלו לחלקה א' של העיזבון, ואילו זכויות האגודה הוגבלו לחלקות ב' ו-ג'. מבנה היררכי זה גרם לכך שלא ניתן היה לפגוע בזכויותיהם המעין-קנייניות של העותרים בחלקה א' באמצעות הצו, שכן הוא מנע מהם לממש את זכויותיהם. עם זאת, זכויות האגודה בחלקות ב' ו-ג' היו עדיפות על אלה של החברים, והצו חל כדין על חלקות אלה. עם זאת, נמצא כי צו המניעה מגביל באופן בלתי סביר את זכויות העותרים בחלקה א', ועל כן הוא בטל. צו העיקול חל רק על זכויות האגודה ולא גרע מזכויות החברים בעיזבונות. יתר על כן, בעוד שרישום הצו עלול לפגוע בערך הכלכלי של זכויות החברים, הדבר היה מהותי להסדר המשפטי של חוזה המשבצות. לבסוף, בית המשפט הורה לנושה המשיבה, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, לשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.