פ"א 36231-01-21

תקציר

בית המשפט דחה את הערר בעניין צו הריסה מנהלי, תוך שימת דגש על אמצעי האכיפה המחמירים הקבועים בתיקון 116 לחוק התכנון והבניה. תיקון זה נועד להגביר את האכיפה ומגביל את סמכותו של בית המשפט לבטל או לעכב צווים כאלה. בית המשפט שב והדגיש כי הריסת מבנים בלתי חוקיים היא ההליך המקובל, למעט חריגים לטעויות משפטיות משמעותיות בלבד. המערערת לא הצליחה להוכיח כי הדרישות החוקיות למתן הצו לא התקיימו ולא הביאה ראיות ממשיות לפגמים או לאי תקינות מינהלית. גם לאחר הזדמנויות להציג מסמכים או ראיות, טענות המערער לא היו מספיקות. בית המשפט הדגיש את הימנעותו של המערער מעיסוק ראוי בהליך המנהלי להשגת מסמכים רלוונטיים, ובכך פגע בעניינם. הוא התייחס לטענות על אכיפה בררנית, וציין היעדר מקרים דומים או ראיות דומות. זאת ועוד, היבטים פרוצדורליים של הגינות והזדמנות תכנונית לא הצדיקו כל עיכוב של הצו. בקשתו של המערער להיתר בניה לאחר מתן הצו לא הצדיקה עיכוב ביצוע. בסופו של דבר אישר בית המשפט את ההחלטה המקורית להוציא את צו ההריסה, שחייבה את אכיפתו בתוך 60 יום, ודחה בקשות לחקירות נוספות, שכן פעולות אלה היוו ניסיונות בלתי מוצדקים לערער על החלטות הרשות ללא ראיות מספקות.