ת"א 2532/04

תקציר

התובעת, שותפות עו"ד, תבעה את רשות שדות התעופה לפיצויים לאחר שהרשות הפרה חוזה למתן שירותים משפטיים. החוזה, שנחתם בדצמבר 1998, העסיק את התובעת למתן ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לתביעות מסוימות הקשורות לפיתוח נמל התעופה בן גוריון. בהסכם צוין במפורש כי הרשות יכולה לסיים אותו בכל עת וכי התקשרות התובע אינה בלעדית - הרשות יכולה לשכור משרדי עורכי דין אחרים. בנובמבר 2000 שכרה הרשות משרד עורכי דין נוסף שיטפל בתביעות נוספות הנובעות מפיתוח שדה התעופה, מה שגרם לתובע לטעון להפרת חוזה ולתבוע פיצויים. התובעת טענה כי הצדדים התכוונו אך ורק שהתובעת תטפל בכל התביעות, והרשות פעלה בחוסר תום לב בכך שהתקשרה עם חברות אחרות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות התובעת. בית המשפט קבע כי לשון החוזה ונסיבותיו מלמדות כי הרשות יכולה לשכור חברות אחרות, והתובעת ויתרה על דרישת הבלעדיות שלה. בנוסף, החלטת הרשות להתקשר עם חברות אחרות נבעה מאי שביעות רצונה משירותיה של התובעת, והיוותה מימוש סביר והוגן של זכויותיה החוזיות. השופטת דחתה גם את תביעת התובעת לתשלום שכר טרחה נוסף, וציינה כי ההסכם קובע את שכר הטרחה עבור העבודה שבוצעה. מאחר שהתובעת כבר שולמה, היא לא הייתה זכאית לפיצוי נוסף. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה והורה לתובע לשלם את הוצאות המשפט של הרשות ואת שכר טרחת עורך הדין.