ת"ד 1105-04-20

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לנהיגה, בהן נהיגה בחוסר זהירות, אי סטייה מנתיבו, גרימת תאונת דרכים, אי מסירת פרטים בזירת התאונה ואי הגשת עזרה לנפגעים. מהראיות עולה כי הנאשם נהג בפזיזות וסטה לנתיב הנגדי וגרם לתאונה עם רכב אחר. טענת הנאשם כי נהיגתו הפזיזה נבעה מחתול שקפץ על הכביש ומתנאי הגשמים נדחתה על ידי השופט, שמצא אותה בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם עדויותיהם של עדים אחרים. עוד קבע השופט כי הנאשם עזב את זירת התאונה מיד לאחר התרחשותה, בניגוד לטענתו כי שהה במקום ומסר את פרטיו לנהג השני. הדבר נתמך בעדויותיהם של הנהג השני ושני עדי ראייה. גם הסברו של הנאשם לעזיבתו את המקום, לפיו מסר לנהג השני פתק עם פרטיו, נדחה. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם היוו נהיגה בחוסר זהירות, סטייה מנתיבו ואי מסירת פרטים בתאונה הכרוכה בחבלה, והוא הורשע בעבירות אלה.