ת"א 52460-07-18

תקציר

השופט בוחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהובאו בתיק הנדון. ראשית הם מערערים את עדותו של התובע ומוצאים אותה בלתי אמינה, בלתי עקבית ובלתי משכנעת. השופט מדגיש את הפערים בין הודעתו הראשונית של התובע לבין עדותו בבית המשפט, ומציין כי הראשונה ניתנה זמן קצר לאחר האירוע ולכן סביר יותר שתשקף את האמת. טענת התובע כי התאונה אירעה תוך כדי נהיגה עומדת בסתירה להודעתו הקודמת, בה תיאר את הקרוואן כנייח. יתר על כן, השופט מציין כי התובע נמנע מלזמן עדים רלוונטיים שהיו יכולים לתמוך בטענתו, מה שמטיל ספק נוסף בגרסתו לאירועים. השופט מנתח גם את עדותו של חתנו של התובע, העד היחיד שהציג התובע, ומוצא אותה מתחמקת ולא אמינה. בסיכומו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו וכי טענתו משוללת כל יסוד. טענת הנאשם כי הקרוואן היה נייח ושימש כתפאורה בלבד נתמכת בראיות. משכך, האירוע אינו נחשב ל"טיפול או תיקון בדרכים" לפי חוק תאונות דרכים, והנסיבות אינן מתיישבות עם טענות התובע. לאור האמור, השופט מחליט לדחות את התביעה ולהורות לתובע לשלם לנתבע את הוצאות הנתבע, סכום מתון של 5,000 ₪, למרות שיש מקום לסכום גבוה יותר. השופט מציין כי מדובר בתיק שלא היה צריך להגיע לבית המשפט, וממליץ לתובע לשקול מחדש את התעקשותו להמשיך בהליכים, נוכח סיכויי ההצלחה הזניחים. על פסק הדין ניתן לערעור בתוך 60 יום בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. פסק הדין מובא בכתב ובעל פה בהיעדר שני הצדדים.