בש"פ 4077/06

תקציר

בערעור שנדון בפני בית המשפט ערער המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין זכותו לעיין במוצגים לבדיקה עצמאית לקראת משפט חוזר. המערער, שהורשע בעבר באישום חמור של אונס, ביקש גישה לראיות DNA בטענה שהן עשויות לזכות אותו. בתחילה נמנעה ממנו גישה מלאה בשל חשש כי המבחנים העצמאיים של המערער עלולים לפגוע בראיות בטרם הושלמה בדיקת התביעה, הכיר בית המשפט בחשיבות זכותו של המערער למשפט הוגן, ואפשר לו לעיין בחומר חיוני להגנתו. עם זאת, היה צורך לאזן בין זכות זו לבין הצורך של התביעה לשמור על שלמות הראיות בעניינה. למרות שהמערערת הציעה לחלק את המוצגים לבדיקה, בית המשפט מצא זאת מסוכן בשל תשישות חומר אפשרית ופיזור DNA לא אחיד. המשיב הציע להשתמש בדגימות בדיקה, אך המערער סירב. בדיקה משותפת במעבדה זרה הייתה הפתרון המועדף, תוך הבטחת פיקוח עצמאי ומזעור חששות משוא פנים, אך המערערת חזרה בה מההסכמה. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והורה לבחון את הראיות במעבדה מבוססת בארה"ב. הסדר זה נועד להגן הן על זכויות המערער והן על חובות התביעה, תוך מתן הוראות לשיתוף שאריות דגימות ותוצאות בדיקות לצורך אימות עצמאי של המערער, תוך שמירה על הגינות לאורך כל ההליך המשפטי.