עת"מ 310/10
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
נושא העתירה הוא דחיית בקשתו של העותר לפיצוי נוסף לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, לאחר שהוא ובני משפחתו עזבו את ביתם בהתנחלות בעקבות רצח טרגי. העותר ביקש לקבל פיצוי זהה לזה של מי שמרכז חייו היה ביישוב מפונה, גבוה מזה שכבר ניתן לו. הוועדה המיוחדת, האחראית לאשר תשלומים מיוחדים מעבר לחוק בנסיבות חריגות, החליטה לדחות את בקשתו. העותר טען כי מרכז חייו נותר בהתנחלות, למרות שעבר באופן זמני לשיקום חייו וחיי בנו לאחר הרצח. עם זאת, בית המשפט לא מצא פגם משפטי בהחלטת הוועדה המיוחדת, ששקלה את נסיבותיו המיוחדות של העותר והעניקה לו הטבות שונות. ההחלטה שלא לפסוק פיצויים נוספים הייתה סבירה, מה גם שהעותר לא התגורר ביישוב בשנים שקדמו להתנתקות. כמו כן, ציין בית המשפט את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בעניינים אלה ואת שיקול דעתה של הוועדה באומדן סכומי הפיצויים. בנוסף, מפרשנות המונח "מרכז חיים" בחוק עולה כי המגורים הם גורם מרכזי, השקול כנגד טענת העותר. לפיכך נדחתה העתירה, כאשר בית המשפט קבע כי החלטות הוועדה חוקיות וסבירות, ואינן מצדיקות התערבות שיפוטית.
חקיקה מקושרת
עת"מ 310/10 אלכס ויינטראוב נ' הוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, מנהלי (26.5.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.