ע"ע 21623-10-10

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעור המדינה בעניין חידוש חוזה של עובד מדינה. המשיב, עובד מדינה בכיר, שינה את החוזה לתקופה קצובה בשנת 2003. על פי חוק המשמעת, הרשעה פלילית או כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון היא עילה לפיטורים או אי חידוש של עובד מדינה, כפי שהיה המקרה כאן. אי חידוש חוזה מיוחד הוא החלטה מנהלית שיש לבחון על בסיס תוקף, שיקולים סבירים וראיות מספיקות. החלטת הממונה שלא להאריך את חוזהו של המשיב בעקבות כתב אישום בגין עבירות עבודה הייתה ראויה. כתב האישום, והשפעתו על תדמית השירות, הצדיקו פעולה זו, במיוחד בהתחשב בעמדת המשיב ובאופיו של החוזה. הנציב שקל את זכויותיו והאינטרסים האישיים של המשיב אך איזן אותם עם הצורך לשמור על אמון הציבור בשירות המדינה. כל ההליכים התנהלו בהגינות, תוך מתן הזדמנות למשיב להשמיע את טענותיו. בכך מתהפך פסק דינו של בית הדין האזורי, והחלטת הממונה שלא לחדש את החוזה עומדת בעינה, כאשר המשיב נושא בהוצאות המדינה.