ת"א 957/88

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה להפרת זכויות יוצרים שהגישו מחברי שני ספרי לימוד להנהלת חשבונות, נגד American Institute of Written Education Inc., חברה פרטית שהציעה קורס התכתבות בהנהלת חשבונות. החברה הכינה סדרה של 16 חוברות לימוד וחוברת מבחן לקורס חדש, שכללה תרגילים שהועתקו מספרי התובעים. התובעים תבעו נזקים כספיים וביקשו לחייב את הנתבעים לשלם פיצוי סטטוטורי בגין נזק שלא הוכח, וכן פיצוי נוסף בגין אי אזכור שמם כמחברי התרגילים המועתקים. בית המשפט מצא כי הנתבעים אכן הפרו את זכויות היוצרים של התובעים, אך התובעים לא הצליחו להוכיח נזק כספי כלשהו כתוצאה מהפרה זו. השופט ניתח בהרחבה את הסעיפים הרלוונטיים בפקודת זכות יוצרים והגיע למסקנה כי פיצוי סטטוטורי בגין נזק שלא הוכח נועד לשרת יוצרים שנגרם להם נזק אך מתקשים להוכיח את הסכום המדויק. לפיכך, מאחר שהתובעים לא הוכיחו כל נזק, הם לא היו זכאים לפיצוי לפי סעיף 3א לפקודה. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי זיכויים כמחברים, בהתאם לסעיף 4א(5) לפקודה. סכום זה, שנקבע בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות, נועד לפצות את התובעים בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב שימוש בלתי מורשה בעבודתם. בנוסף, בית המשפט הטיל על מנהל החברה הנתבעת, מר מיכאל דניאל, אחריות אישית להפרת זכויות היוצרים, בשל תפקידו בחברה והיכרותו עם המצב. מר דניאל היה צריך לוודא שהחברה לא תעשה כל עוול, אך הוא לא הנחה את עובדיו בהתאם. הזדהותו של המנהל עם החברה ואי פעולתו בשקידה הפכו אותו לאחראי משותף עם החברה להפרה. השופטת גם דחתה את הודעת הצד השלישי של הנתבעים נגד מר שמעוני, המדריך שהכין את החוברות. לדברי השופט, גרסתו של שמעוני לאירועים אמינה יותר וניכר כי הוא התבקש להעתיק ולערוך תרגילים מספרי לימוד קיימים, ולא ליצור חדשים. הנתבעים ניסו להטיל את האשמה על מר שמעוני, אך בית המשפט מצא אותו אחראי רק לתהליך ההעתקה והעריכה, ולא להפרה עצמה. בסופו של דבר פסק בית המשפט לתובעים פיצוי של 5,000 שקל הן מהחברה והן ממנהלה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם למר שמעוני את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דין. כל הסכומים הכספיים היו אמורים לשאת ריבית בשיעור של 8% לשנה והפרשי הצמדה מיום פסק הדין.