ע"א 187/52

תקציר

המקרה ישראל הלפרין נ' ראש עיריית תל אביב ואח' סובבים סביב בעל קיוסק, הלפרין, שהקיוסק שלו פורק ונהרס על ידי עיריית תל אביב. השאלה העומדת על הפרק היא האם לעירייה הייתה זכות להסיר את הקיוסק שחסם רחוב ציבורי מבלי לחוקק קודם חוק עזר. פסק דינו של השופט זוסמן קובע כי לעירייה הייתה זכות זו בהתבסס על מספר תקנות והמשפט המקובל האנגלי. על פי פקודת העיריות 1934, העירייה אחראית לתחזוקת רחובות ציבוריים ובסמכותה להסיר מכשולים, לרבות הקיוסק המדובר. סמכות זו אינה יוצרת זכויות חדשות אלא מייצגת את הזכויות הקיימות של הציבור. יתר על כן, פקודת הנזיקין האזרחיים 1944 מפרשת את החוק בהקשר של המשפט המקובל האנגלי, המקנה ליחיד את הזכות להסיר מכשולים מרכושו, לרבות רכוש השייך לציבור. עוד נקבע בפסק הדין כי לעירייה, כגוף האחראי על הרחובות הציבוריים, יש זכות להסיר מכשולים מבלי לחוקק תחילה חוק עזר, שכן חוק כזה רק יחזור על חוקי המדינה הקיימים. לבסוף, בית המשפט קובע כי המכשול שיצר הקיוסק אינו צריך להגיע עד כדי היותו מטרד לציבור לצורך הסרתו, אלא הסמכות להסירו, נגזרת מנוכחותו ברחוב בלבד. למרות שניתן לראות בפעולות העירייה מקרה של צדק עצמי, פסק הדין קובע כי העירייה הצדיקה את פעולותיה כחוקיות לפי סעיף 41(1)(ב) לפקודת הנזיקין האזרחית, 1944. לפיכך, הערעור נדחה והמערער מחויב לכיסוי הוצאות העירייה בסך 75 לירות.