ע"א 6568/14

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לסכסוך על שכר טרחה בין איש עסקים בתחום הנדל"ן (המבקש) לבין עורך דין (המשיב). המבקש שכר את המשיב בתחילת שנת 2010 לטיפול בסכסוך משפטי עם שותפיו. עם זאת, המבקש פיטר את המשיב ארבעה חודשים לאחר מכן. לאחר מכן התגלעה מחלוקת בנוגע לתשלום עבור השירותים המשפטיים שניתנו, מה שהוביל את המשיב להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה למבקש לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 2,550,000 ₪. בעקבות זאת הגיש המבקש בקשה לעכב את ביצוע פסק דין זה, אשר נדחתה חלקית על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. בערעור נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על טעויות וכי שכר הטרחה אינו מידתי ביחס לשירותים שניתנו. עוד טען המבקש כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם ההוצאה לפועל לא תעוכב, שכן יהיה עליו לממש את זכויותיו על מקום מגוריו כדי לפרוע את החוב. מנגד, המשיב התנגד לבקשה, בטענה כי לא התקיימו התנאים לעיכוב הביצוע. המשיב טען כי המבקש לא הוכיח כל קושי בהחזר הסכום אם הערעור יתקבל וכי מצבו הכלכלי של המבקש לא הוסבר כראוי. זאת ועוד, המשיב טען כי גרסתו של המבקש את מצבו הכלכלי אינה אמינה. לאחר בחינת הטענות, דחה בית המשפט את הבקשה, בנימוק שהמבקש לא עמד בתנאים לעיכוב הביצוע. לגופו של עניין, המבקש לא הוכיח די הצורך את חוסר יכולתו של המשיב להשיב את הכסף אם הערעור יתקבל. זאת ועוד, טענותיו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי השונה, לרבות השעבוד הנטען של מקום מגוריו, לא הוכחו דיים, והפער בין דוחותיו הכספיים של המבקש משנת 2011 לבין טענותיו הנוכחיות נותר בלתי מוסבר. משכך, קבע בית המשפט כי ביצוע פסק הדין לא יעוכב, והמבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ₪.