ת"א 20490-05-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לסעד זמני בדמות מספר צווים הקשורים לתביעת המבקש לבעלות במניות במספר חברות. השיקולים העיקריים העומדים בפני בית המשפט בבואו להחליט על סעד זמני הם קיומה של עילת תביעה לכאורה, מאזן הנוחות ושיקולים שוויוניים ומוצדקים. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי תביעתו של המבקש אינה חסרת שחר, שכן יש ממש בטענותיו בדבר התחייבויות חוזיות המזכות אותו במניות. עם זאת, הסעדים הזמניים המבוקשים לא התיישבו עם הסעדים העיקריים המבוקשים בתביעה, שהיו פסקי דין הצהרתיים לבעלות במניות. כמו כן, הבקשה לעיקול זמני של נכסי החברה וצווי אי-דיספוזיציה נדחתה בשל חוסר נחיצות ועיכוב בהגשה. עוד קבע בית המשפט כי המבקש לא ביסס די הצורך חשד סביר לפגיעה ללא סיבה מוצדקת, במיוחד בהתחשב באישיותן המשפטית הנפרדת של החברות. בנוסף, הבקשה לעיקול זמני של מניות המוחזקות על ידי חלק מהנתבעים נדחתה בשל שיהוי, וחוסר הצדקה, שכן לא הייתה אינדיקציה להעברתן. לבסוף, גם הבקשה למתן צו לדיווח על התביעה לבעלי המניות נדחתה בשל היעדר קשר בין הסעד הזמני לבין התביעה העיקרית. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 8,000 ₪.