סע"ש 21292-12-18

תקציר

התובעים, עובדי החברה הנתבעת, תבעו הטבות תעסוקה שונות, לרבות פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, פדיון חופשות, דמי הבראה ותשלומי פנסיה. הם גם ביקשו להרים את מסך ההתאגדות כדי להטיל על הנתבעים הפרטיים אחריות לחובות החברה. בינתיים הגישה החברה תביעה נגדית, בטענה למעילות ועוולות נוספות מצד התובעים. בית המשפט פסק לטובת טענות התובעים בחלקן. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצויי פיטורים, אותם על החברה לשלם, בניכוי הסכום שנצבר בכספי הפנסיה של התובעים. כמו כן נפסק לתובעים גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשות והפרשי הפקדה לפנסיה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות כדי להרים את מסך ההתאגדות, והנאשמים הבודדים לא נשאו באחריות. באשר לתביעה שכנגד, דחה אותה בית המשפט על הסף. היא לא מצאה כל ראיה למעילה או לכל עוולה אחרת מצד התובעים. החברה הייתה האחראית הבלעדית לכל החוסרים בכספים, שכן היא אפשרה גביית מזומנים ללא מערכת פיקוח שקופה. גם טענות התובעים לקבלת שכר טרחה נוסף לא הוכחו. בסך הכל חויבה החברה לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.