ע"א 169/15

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, התייחס בית המשפט לסוגיות של רשלנות רפואית וסיבתיות באירוע הקשור ללידה. השאלות העיקריות היו האם ננקטה זהירות מספקת בהערכת משקל העובר ובתהליך קבלת ההחלטות לגבי שיטת הלידה (נרתיק לעומת ניתוח קיסרי). המקרה הדגיש את הצורך של בתי המשפט, גם ללא מומחיות רפואית, לקבוע עמידה בסטנדרטים נורמטיביים של טיפול. האם, שסבלה מסוכרת הריונית, ילדה בעבר תינוקות גדולים, מה שמאותת על הריון בסיכון גבוה בשל הסיכוי להתפתחות עוברית מקרוזומית. הצוות הרפואי בחר בלידה נרתיקית ללא הערכה יסודית מחדש של משקל העובר באמצעות אולטרסאונד, ובמקום זאת הסתמך על הערכה קלינית, שהתבררה כבלתי מספקת. למרות שבית המשפט הכיר ברשלנות בהחלטה זו, הוא הגיע למסקנה כי לא הוכח קשר סיבתי בין הליך הלידה המוקדמת לבין הנזקים החמורים שהופיעו ביום ה-89 לחיי הילד, המיוחסים לאירועים בריאותיים שאינם קשורים שעלולים לנבוע מבעיות גנטיות. בנוסף, בית המשפט הכיר בפגיעה באוטונומיה האימהית, שכן היולדת לא הייתה מעודכנת דיה לגבי סיכוני הלידה והאפשרויות. כסעד בגין הפרה זו פסק בית המשפט למערערים 300,000 ₪. ההחלטה אושרה וחפפה את עמדתם של השופטים דנציגר וברון, תוך הדגשת החשיבות של ייעוץ קפדני למטופל ושיתוף מידע בהחלטות רפואיות.