צ"א 55998-10-23

תקציר

השופט דחה את הערעור על הוצאת צו מנהלי המגביל את השימוש בשטח העסק. המערערת לא הצליחה להוכיח כי הצו ניתן בחוסר תום לב, וכן לא הוכיחה כי העסק נפרד מזה הנזכר בצו. השופט מצא כי המערער פעל בחוסר יושר ובחוסר תום לב בכך שהסתיר עובדות חשובות והציג בפני בית המשפט מידע שגוי. זאת ועוד, המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה כי קיימים שני בתי עסק נפרדים או כי השוהים הבלתי חוקיים עבדו רק בסופרמרקט ולא במסעדה. השופט הדגיש כי הצו אינו עונשי אלא מינהלי, ולכן נהנה מחזקת תקינות מינהלית. מאחר שהמערער לא הפריך חזקה זו, ובהתחשב בראיות המצביעות על ביצוע עבירה, אישר השופט את הצו. בנוסף, השופט ציין את חומרת העסקת אנשים לא מתועדים, במיוחד בעתות מלחמה, והגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי גובר על כל פגיעה אפשרית בבעל העסק. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.