ת"א 1875/08

תקציר

בתחילת שנות ה-90 הקימה שיכון ופיתוח בע"מ שכונת מגורים בקציר ומכרה למעלה מ-100 בתים. זמן קצר לאחר המסירה התגלו ליקויי בנייה חמורים, מה שגרר תביעה. התובע, שרכש את אחד הבתים, טען כי פנה לנתבעת 3 על מנת שתייצג את הרוכשים ותארגן את התביעה. בתמורה, יקבל התובע שכר טרחה בשיעור של 20% משכר הטרחה שישולם לנתבעת מס' 3. בהמשך לכך, הסכימו הנתבעים 1 ו-3 לייצג במשותף את הרוכשים. התובעת טענה כי גם הנתבעים 1 ו-2 הסכימו לכבד את ההסכם של התובעת עם הנתבעת מס' 3. עם זאת, הנתבעים 1 ו-2 הכחישו את טענות התובעת וטענו לדחיית התביעה. לטענתם, התובעת פרצה לפגישה עם רוכשים אחרים וגרמה לכישלונה. לטענתם, התובע צורף רק באופן סמלי לייפוי הכוח. עוד טענו כי התובע גרם להם נזק בכך שנעלם ולא מילא את חובותיו. בנוסף, הם העלו מספר עילות לפיטורים: היעדר עילה, חוסר פירוט בכתב התביעה, התיישנות, חיסיון עו"ד-לקוח ואי חוקיות ההסכם לפי חוק לשכת עורכי הדין. בתוך כך, הנתבעת מס' 3 אישרה במידה רבה את גרסת התובעת לאירועים והתנגדה לבקשת הפיטורים. בית המשפט פסק שלא לדחות את התביעה, וקבע כי היא מבוססת על מערכת עובדות מהותית. היא גם הורתה לשני הצדדים למסור גילוי הדדי של מסמכים בתוך 45 יום וקבעה את התיק לדיון הוכחות בפברואר 2010. ההחלטה הדגישה את אי חוקיות ההסכם לפי חוק לשכת עורכי הדין, אך ציינה כי בית המשפט עדיין יכול להורות על השבת השווי שנגזר מהחוזה הבלתי חוקי. גם בקשת התובעת למתן חשבונות התקבלה, שכן היה צורך לכמת את שווי ההטבה שקיבלו הנתבעים.