ת"פ 1881/93

תקציר

פסק הדין מתייחס למותו של פועל באתר בנייה בירושלים בשנת 1988. הפועל ובנו עבדו על פיגום תלוי שקרס וגרם לנפילתו של הפועל ולמותו לאחר מכן. בכתב האישום הוגשו כתבי אישום נגד שני נאשמים, הנאשם מס' 1, ששימש כמנהל העבודה באתר והיה בכיר בחברת הבנייה, והנאשם מס' 2, ששימש כעוזר מנהל עבודה. הכרעת הדין מוצאת את הנאשם מס' 1 אשם בגרימת מותו של העובד ברשלנות שלא בשוגג, שכן לא הקפיד על תקנות הבטיחות, ובכך תרם תרומה משמעותית למותו של העובד. זה כולל אי הדרכה או פיקוח על העובדים, הקפדה על בדיקת הפיגומים ואספקת אמצעי בטיחות כמו כבלי ביטחון ורתמות. עם זאת, הנאשם מס' 2 זוכה, שכן תפקידו היה מצומצם יותר, ולא ניתן היה להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשיו לבין האירוע. השופט מדגיש את חשיבותן של תקנות הבטיחות ואת צפיית האירוע, ומציין כי תקוות הנתבעים במומחיותם של העובדים שנפטרו אינה פוטרת אותם מאחריות. פסק הדין מדגיש את חובת הזהירות שחבים האחראים על אתרי הבנייה ואת ההשלכות של אי עמידה בתקני בטיחות.