ת"א 15628-12-09

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הנתבע-המבקש לדחות את התביעה על הסף מחוסר עילה או היעדר יריבות. הבקשה, שהוגשה על ידי משטרת ישראל, מדינת ישראל ושירות בתי הסוהר, ביקשה לדחות את התביעה שהגיש התובע, אליהו בן דוד, בנימוק שאין לה כל בסיס. בית המשפט קבע כי דחיית תביעה מחוסר עילת תביעה היא צעד דרסטי שיש ליישמו רק כאשר ניכר כי לתובע אין סיכוי להצליח. במקרה זה, בעוד שסיכויי הזכייה של התובע קלושים, קיימת אפשרות, קטנה ככל שתהיה, כי התביעה תצליח. לכן, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות ולהימנע מדחיית התביעה על הסף. התובע מייחס את מחלתו ונזקיו לחשיפתו לעשן סיגריות בכלא, כתוצאה משהייה אצל מעשנים. חוות הדעת הרפואית שהגיש התובע לתמיכה בתביעתו נמצאה בלתי מספקת ואינה צפויה לעמוד בבחינה, אך בית המשפט אפשר לתובע הזדמנות להגיש חוות דעת מקיפה יותר. גם בקשת התובע לסיוע משפטי ביחס לפיצויים עונשיים התקבלה באופן חלקי. בית המשפט קבע כי מאחר שפיצויים עונשיים אינם נחשבים כפיצוי בגין "נזקי גוף", על התובע לשלם אגרה בסך 4,000,000 ₪ בגין רכיב זה של התביעה בתוך 30 יום. אם האגרה לא תשולם, התביעה לפיצויים עונשיים תידחה. זאת ועוד, נוכח מורכבות ההליך וסיכויי הצלחתו הקלושים של התובע, הורה בית המשפט לתובע להפקיד 50,000 ₪ להבטחת הוצאות חלקיות לנתבע בתוך 45 יום. אם סכום זה לא יופקד, התביעה תימחק. החלטה זו נועדה לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע להימנע מהוצאות מיותרות. בית המשפט הדגיש את הממדים החוקתיים של שתי הזכויות הללו. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הונחתה להמציא העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.