ע"פ 292/78

תקציר

המערער, שרפט, זוכה מאשמת פריצה לבניין וגניבת שטיחים לאחר שהתביעה קבעה כי הראיות נגדו אינן מספיקות. לאחר מכן עתר שרפט לבית המשפט המחוזי בדרישה להרצאות להגנתו ולפיצוי כספי מהמדינה בגין מעצרו. בית המשפט דחה את עתירתו, מה שהוביל את שרפט לערער על ההחלטה. הערעור התמקד בפרשנותו של סעיף 80 לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט לחייב את אוצר המדינה לכסות את הוצאות המשפט של הנאשם ולפצותו על מעצרו או מאסרו אם יזוכה. השופטים הגיעו למסקנה כי אין זכות ערעור על ההחלטה, אך בחרו בכל זאת לבחון את עניינו של שרפ"ט. הם מצאו כי החלטת התביעה לחזור בה מהאישומים נגד שרפט לא הייתה בלתי סבירה, וכי יש די ראיות לאשמתו. בנוסף, הם לא מצאו נסיבות המצדיקות חיוב המדינה בהוצאות ההגנה של שרפט או בפיצוי בגין מאסרו. השופט שמגר הציע לתקן את סעיף 80 כך שיבהיר את זכות הערעור, ואילו השופט לוין הציע שערעור על ההחלטה יהיה ערעור בסמכות. בסופו של דבר הסכימו השופטים כי יש לדחות את הערעור, ובקשתו של שרפט להוצאות הגנה ופיצויים נדחתה.