ע"פ 1964/91

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על הרשעה בהחזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, בעקבות גילוי אקדח מוסתר ברכבו של המערער. הסוגיות המרכזיות שעלו בערעור היו פרשנותו של סעיף 144(ד) לחוק העונשין לעניין חזקת החזקה, הוכחת כוונה פלילית וכשלים פרוצדורליים בחקירת המשטרה ובניהול מידע סודי. בית המשפט העליון קבע כי המונח "מקום" בסעיף 144(ד) כולל כלי רכב, והכחשת ידיעתו של המערער על האקדח אינה הוכחה מספקת להיעדר כוונה פלילית. עוד צוין כי דיוק רב יותר בנהלי המשטרה יכול לחסוך זמן שיפוטי, ויש לטפל כראוי בחומרים חסויים. בית המשפט לא מצא עילה לבטל את ההרשעה, והדגיש כי האקדח הוסתר בצמיג הרזרבי של הרכב באופן שהצביע על ידיעתו של המערער, והליקויים הפרוצדורליים לא השפיעו על התוצאה. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את ההרשעה ואת גזר הדין.