תפ"ח 11459-10-09

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם שניסה לרצוח אדם אחד אך בסופו של דבר הרג אדם אחר. ראשית קובע בית המשפט כי ראוי להטיל עונשים נפרדים על עבירת הרצח וניסיון הרצח, שכן חומרת מעשיו של הנאשם אינה מוגבלת לעבירה אחת אלא היא הצטברות של שתיהן. בגין האישום בניסיון רצח, הנאשם נידון לעונש המקסימלי הקבוע בחוק – 20 שנות מאסר – שכן אופי המעשה מתועב במיוחד. נבחנת השאלה הבאה האם יש לגזור עונשים אלה במקביל או ברצף. השופטים קובעים כי העונשים צריכים להיות חופפים באופן חלקי: מחצית מהעונש על ניסיון רצח ירוץ לצד מאסר העולם על רצח. קביעה זו מתבססת על נסיבות המקרה, אופיו של העבריין והרקע לביצוע העבירות. לבסוף, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 258,000 ₪ להורי המנוח, הסכום המקסימלי המותר בחוק. זאת מתוך הכרה באובדן וביגון האינסופיים שנגרמו למשפחה ומטרתה לספק נחמה כלשהי במסגרת המשפט הפלילי. הקורבן השני של הפיגוע, ששרד, ביקש במפורש למקסם את הפיצוי למשפחת המנוח. סיכומו של דבר, על הנאשם נגזרות מאסר עולם בגין רצח ו-20 שנות מאסר בגין ניסיון רצח, כאשר עונשים אלו ירוצו בחלקם במקביל. בנוסף, הנתבע נדרש לשלם את הפיצוי המקסימלי בסך 258,000 ₪ למשפחת המנוח. השופטים מדגישים את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה ובתגמול, תוך הכרה בפוטנציאל השיקום ובנסיבות המקרה.