חדל"ת 44650-02-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **פסק דין:** בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אביגדור דורות) **תיק:** חדל"ת 44650-02-25 שוויקי נ' חברת שריף נתיבי תחבורה בע"מ ואח' **מועד ההחלטה:** 20 בינואר 2026 (ב' שבט תשפ"ו) **עובדות רלוונטיות (על פי ההחלטה):** 1. **הקפאת הליכים ומינוי נאמן:** כנגד החברה "שריף נתיבי תחבורה בע"מ" (להלן: "החברה") ניתן צו לפתיחת הליכים (צו הקפאת הליכים) ביום 8.4.2025, ועו"ד עמי פולמן מונה כנאמן. 2. **פעילות המשך של בית העסק:** החברה המשיכה לפעול ואף גבתה כספים לאחר מתן הצו. בעל המניות, מר מוחמד שריף, המשיך להפעיל את בית העסק. 3. **החלטות קודמות:** * ביום 17.7.2025, בית המשפט הורה לנאמן להיכנס באופן מידי לבית העסק, להחליף מנעולים ולתפוס את כל המלאי והציוד, וקבע כי בעל החברה אינו רשאי להמשיך להפעיל את בית העסק ולגבות כספים שלא מועברים לקופת הנשייה. * ביום 6.11.2025, התגלו קשיים מעשיים במימוש ההוראות עקב עלויות גבוהות, והוצג כתב הגנה לתביעת פינוי מושכר, בו נטען כי החברה ובעל השליטה מחזיקים בנכס משנת 1987. לעומת זאת, עלתה גרסה כי גורם שלישי מפעיל עסק בנכס. 4. **הבקשה הנוכחית:** המבקש, עומר שריף (בנו של בעל השליטה), הגיש בקשה דחופה לצו מניעה זמני האוסר על הנאמן לתפוס, להעמיס או לממש סחורה, ציוד ומיטלטלין מחנות חלקי חילוף לרכב בכתובת מסוימת. המבקש טען כי הוא שכר את הנכס במישרין מהבעלים ביום 1.1.2025, פינה את הנכס עם כל תכולתו, ומאז מפעיל אותו כמחסן וחנות. הוא טען כי כל הציוד והמלאי שייכים לו ואינם חלק מקופת הנשייה. 5. **תגובת הנאמן:** הנאמן טען כי טענות המבקש נסתרות על ידי העובדות: בעל השליטה לא טען קודם לכן לפינוי הנכס ומכירת הפעילות לבנו, דיווחי מע"מ של החברה לשנת 2025 מעידים על מכירות, ונדרשו אסמכתאות למכירת הפעילות. 6. **צו ארעי:** ביום 15.1.2026 ניתן צו ארעי האוסר מכירת המיטלטלין, בכפוף להתחייבות עצמית והפקדת ערובה מצד המבקש. **החלטת בית המשפט וניתוחה:** בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה זמני, תוך התייחסות למספר עקרונות משפטיים מהותיים. **1. העדר תנאים בסיסיים למתן סעד זמני (סעיף 8 להחלטה):** התנאי הבסיסי ביותר לקבלת צו מניעה זמני, במיוחד במעמד צד אחד, הוא עמידה בתנאים טכניים. במקרה זה, המבקש לא עמד בהתחייבות להפקדת ערובה או להמצאת התחייבות עצמית, כפי שנדרש בצו הארעי. זהו טעם מספק בפני עצמו לדחיית הבקשה, שכן הוא מעיד על חוסר רצינות מצד המבקש או על חוסר יכולת לעמוד בתנאים המשפטיים. **2. חובת גילוי וברי ניקיון כפיים (סעיף 10 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** בעל דין המבקש סעד זמני, במיוחד במעמד צד אחד, נושא בחובת גילוי רחבה של כל עובדה מהותית. אי-גילוי מהווה חוסר ניקיון כפיים, אשר די בו כדי להביא לדחיית הבקשה. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע כי המבקש נכשל בחובת הגילוי בשני מובנים עיקריים: * **הסתרה של היותו בן בעל השליטה:** העובדה שהמבקש הוא בנו של בעל השליטה בחברה (אשר מנוהל בהליכי חדלות פירעון) היא עובדה מהותית ביותר, המשפיעה באופן דרמטי על בחינת אמינות טענותיו ועל ניגוד העניינים הפוטנציאלי. * **התעלמות מתביעת הפינוי:** המבקש לא התייחס כלל לתביעת הפינוי שהוגשה נגד החברה ואביו, ולכתב ההגנה שהוגש בה, אשר סותרים את טענותיו לגבי פינוי הנכס. * **משמעות:** אי-גילוי זה נתפס כחוסר תום לב קיצוני, המצדיק דחיית הבקשה על הסף. **3. קשיים משמעותיים בסיכויי ההליך העיקרי (סעיף 11 להחלטה):** לצורך מתן סעד זמני, בית המשפט בוחן גם את סיכויי ההליך העיקרי. במקרה זה, סיכויי המבקש נראים נמוכים ביותר בשל סתירות מהותיות בין גרסאותיו לבין אלו של אביו, וכן עקב היעדר ראיות תומכות. * **סתירות מהותיות:** * **גרסת המבקש מול גרסת אביו:** המבקש טען לפינוי הנכס והשכרתו לו ב-1.1.2025. לעומת זאת, בכתב ההגנה לתביעת הפינוי, אביו טען להחזקה רציפה בנכס מאז 1987 ועד 13.10.2025, תוך טענה לדיירות מוגנת. בית המשפט ראה בסתירה זו "סתירה חזיתית" שלא ניתן ליישבה. * **גרסאות משתנות של המבקש:** בדיון, המבקש אף הציג גרסה חדשה לפיה אין הסכם שכירות ישיר עם בעלי הזכויות, אלא עם אביו. * **סותרות דיווחי מע"מ:** דיווחי מע"מ של החברה לחציון הראשון של 2025, המצביעים על מכירות, סותרים את טענת המבקש לפינוי מלא של הנכס על ידי החברה ואביו טרם 1.1.2025. * **היעדר ראיות:** המבקש לא צירף הסכם שכירות עם בעלי הנכס, וכן לא צירף ראיות המוכיחות את בעלותו על המלאי והציוד. * **חזקת החייב (סעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל):** בית המשפט הפנה לסעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל, הקובע כי מיטלטלין שעוקלו בחצרים שבהחזקת החייב רואים אותם כנכסי החייב, אלא אם הוכח אחרת. לאור טענות החברה ואביו בבית משפט השלום על החזקה בנכס, לא עלה בידי המבקש לסתור חזקה זו. **4. שיהוי (סעיף 12 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני מהווה ראיה לסתור את טענת הדחיפות, ומעיד על חוסר צורך בהתערבות שיפוטית מיידית. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט ציין כי כבר ביום 17.7.2025 ניתנו הוראות לנאמן להיכנס לנכס ולתפוס ציוד. כמו כן, כתב ההגנה לתביעת הפינוי הוזכר בהחלטה מיום 6.11.2025. ההחלטה לבקש צו מניעה דחוף ניתנה רק ב-15.1.2026. לא ניתן הסבר משכנע לשיהוי זה. העובדה שאביו של המבקש נוכח בבית העסק רוב שעות היום, והיעדר טענה על חוסר תקשורת בינו לבין בנו, מחלישים אף הם את טענת הדחיפות. **5. מאזן הנוחות (סעיף 13 להחלטה):** * **עקרון משפטי:** במתן סעד זמני, בית המשפט שוקל את הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים אם הבקשה תתקבל או תידחה. * **יישום במקרה זה:** מאזן הנוחות נוטה לטובת הנאמן. הנאמן נתקל בחוסר שיתוף פעולה ואי-ציות לצווי בית המשפט מצד אביו של המבקש, עוד מחודש מאי 2025. השארת המלאי והציוד בבית העסק עלולה לגרום לנזק לקופת הליך חדלות הפירעון, מחשש להעלמתם. מנגד, הנאמן התחייב שלא למכור את המלאי שפונה עד להכרעה בטענת הבעלות. **6. חידושים משפטיים / דגשים:** * **החשיבות הקריטית של חובת הגילוי:** ההחלטה מדגישה באופן מובהק את הסטנדרט הגבוה הנדרש מבעלי דין המבקשים סעד זמני, ובפרט במעמד צד אחד. הסתרת קשר משפחתי מהותי והתעלמות מראיות סותרות מהווים עילה לדחייה על רקע חוסר ניקיון כפיים. * **צורך בתיאום גרסאות:** ההחלטה מצביעה על חוסר הלגיטימיות של הצגת גרסאות סותרות על ידי בני משפחה המעורבים בהליכי חדלות פירעון, כאשר גרסאות אלו נבחנות אל מול ראיות חיצוניות (כמו תביעת פינוי ודיווחי מע"מ). * **הפעלת סעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל:** בית המשפט מיישם הלכה מבוססת זו, המעבירה את הנטל על הטוען לבעלות על מיטלטלין הנמצאים בחזקת החייב. הדבר רלוונטי במיוחד במקרים של הלבנת הון או ניסיון להברחת רכוש. * **שילוב של הליכי חדלות פירעון עם הליכי פינוי:** ההחלטה מדגימה את ההצטלבות בין הליכי חדלות פירעון לבין הליכים אזרחיים אחרים (כמו תביעת פינוי), ואת האופן שבו בית המשפט להליכי חדלות פירעון עושה שימוש במידע ובטענות שעלו בהליכים אלו. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש לצו מניעה זמני, בשל מגוון טעמים כבדי משקל: אי-עמידה בתנאים טכניים, חוסר ניקיון כפיים הנובע מחובת גילוי לקויה, קשיים מהותיים בסיכויי ההליך העיקרי עקב סתירות בגרסאות והעדר ראיות, ושיהוי בהגשת הבקשה. מאזן הנוחות גם הוא נטה לטובת הנאמן. המבקש חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד לטובת הנאמן. ההחלטה מדגימה את הקפדנות הנדרשת מהצדדים בהליכים משפטיים, ובפרט בהליכי חדלות פירעון, ואת חשיבותה של התנהלות תמת לב ושקופה.