ת"א 21964-09-21

תקציר

בית המשפט החליט כי יש להיעתר לבקשת הערבות במקרה זה, אך בשיעור מתון יותר מזה שביקשו הנאשמים. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת גורמים שונים. כך למשל, מציינת השופטת כי דרישת ערבות לתשלום הוצאות הנתבע מתבקשת בדרך כלל במקרים חריגים כדי למנוע תביעות סרק ולהבטיח את הוצאות הנתבע כאשר סיכויי התביעה נמוכים. במקרה זה, התובעים הינם חברה בע"מ (תובעת מס' 1) ובעליה (תובעת מס' 2), ומצופה מהחברה להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבעת, אלא אם תוכיח כי תוכל לשאת בהוצאות אם התביעה תידחה או אם יתקיימו נסיבות מיוחדות. השופט קובע כי התובעת מס' 1 היא חברה ריקה שלא הציגה מסמכים כלשהם התומכים במצבה הכלכלי ולכן עליה להפקיד ערבות בשיעור של 60,000 ₪. אשר לתובע מס' 2, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו באופן שונה, שכן חיוב אדם טבעי בערבות הוא חריג. השופטת מדגישה כי סיכויי הצלחת התביעה הם שיקול מרכזי, ועל בסיס זמני גרידא קיימים קשיים לא מבוטלים בעניינם של התובעים. בין היתר מצביעה השופטת על סתירות בטענה המרכזית של התובעים, היעדר תלונות בכתב למרות חריגות בשעות החיוב, והתנהלות התובעים בהתקשרות בהסכם תיקון הסותר לכאורה את טענותיהם הנוכחיות. יתר על כן, חלק מהסכומים הנתבעים אינם נתמכים בראיות או הסברים. עובדה זו, יחד עם התנהלות התובע ומורכבות התיק, מצדיקים קביעת ערבות בשיעור מתון של 15,000 ₪ לתובע מס' 2. עוד נקבע בהחלטה כי סכום הערבות חופף, כלומר פיקדון בסך 60 אלף שקל מקיים את חובות שני התובעים. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ וניתנים להם 30 יום למלא אחר דרישת הערבות. השופטת מסכמת בהדגשה כי ההחלטה מתבססת אך ורק על המידע שנמסר ואינה מצביעה על גורלו הסופי של התיק.