סע"ש 5722-06-19

תקציר

פסק הדין נוטה לטובת התובע ברוב הסעיפים. השופט קובע כי התובע אכן הועסק על ידי הנתבע ופוטר שלא כדין ללא הודעה מוקדמת או שימוע. טענת הנתבע כי התובע התפטר נדחית על סמך עדותם המהימנה של התובע והעד שלו. השופט מקבל את טענת התובע כי נאמר לו לעזוב את המקום על ידי הנתבע בשל מחלוקת על הטיפול בחלה. גרסת הנאשם לאירועים נחשבת בלתי אמינה ומטעה. השופטת פוסקת לתובע 20,000 ₪ כפיצוי בגין היעדר הודעה מוקדמת ו-10,000 ₪ נוספים בגין פיטורים שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק. סכומים אלו מוצדקים בשל מעמדו של התובע כשותף והשקעתו הרבה בעסק. באשר לתביעה שכנגד, השופט פוסק לטובת הנתבע באופן חלקי. התובע חויב להחזיר 4,292 ₪ בגין הוצאות פרטיות ששולמו באמצעות כרטיס האשראי של החברה לאחר פיטוריו. יתר הסכומים הנתבעים על ידי הנתבע אינם נתמכים בראיות מספיקות ועל פי ההערכות הוסכמו על ידי שני הצדדים. בנוסף, השופטת קובעת כי התובע זכאי ל-4,000 שקל בגין היעדר הודעה מוקדמת לעובד ו-3,500 שקל בגין פגמים בתלושי שכר, בצירוף הריבית המשפטית הנלווית לכך. נלקחים בחשבון נכונותו של התובע להפחית את עילות התביעה וההפחתה המשמעותית בסכומי התביעה, המביאים לקביעה כי הנתבע יישא בהוצאות ובשכר הטרחה בסך של 2,500 ₪.