ת"א 3000/08

תקציר

לתובע, בעל דירה, ולנתבעים, שוכר ומנהל השוכר שחתם על ערבות אישית, היה הסכם שכירות לבית שישמש כאכסניה. תחילתו ביום 31.08.1999 והייתה לשוכר אופציה להאריכו עד ליום 31.07.1999. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים על כך שלא החזירו את הבית במצב שקיבל, כפי שנקבע בהסכם השכירות, וכן תבעה דמי שכירות בסך שלושה חודשים. בית המשפט מינה מומחה שהעריך את עלות התיקונים ב-30,738 שקל והותיר ליקויים נוספים לשיקול דעתו של בית המשפט בסך של 8,100 שקל. שני הצדדים הציגו סיכומי טיעונים משלהם והתובע ביקש את התשלומים הבאים: א. תיקונים כפי שהוערכו על ידי מומחה בית המשפט - 30,738 ₪. ב. פיצויים לפי שיקול דעת - 8,100 ₪. ג. פיצויים לפי שאלות הבהרה - 19,200 ₪. ד. שכר דירה לשלושה חודשים בסך 2,000 דולר לחודש. ה. שכר טרחת עורך דין ומומחה. ו. שכר טרחת עורך דין. הנתבעים טענו כי יש להפחית את קביעות מומחה בית המשפט לסך של 23,288 ₪ וכי אין חובה לשלם דמי שכירות מאחר שיצאו מהבית במועד מוסכם. יתר על כן, הנתבעים ביקשו לנכות סכומים מסוימים בשל מצבו הרעוע של הבית בעת השכרתו והציגו ראיות לשיפוצים נדרשים. השופטת, בשים לב למכלול הטענות והראיות, החליטה על פסק דין פשרה המחייב את הנתבעים לשלם לתובע 35,000 ₪, בחלוקה כדלקמן: א. תיקון ליקויים בבית נכון למועד פסק הדין - 20,000 ₪. ב. מע"מ - 3,200 ₪. ג. שכר דירה במהלך התיקונים - 4,000 ₪. ד. דמי ניסיון חלקיים - 500 ₪. ה. הוצאות עורך דין מומחה מטעם בית המשפט - 2,887 ₪. ז. שכ"ט עו"ד - 4,413 ₪. עוד קבעה השופטת כי התשלום צריך להתבצע עד ליום 11/04/2010 ובמקרה של אי תשלום תתווסף ריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. לבסוף, השופט העריך את באי כוח שני הצדדים שהגיעו להסכם פרוצדורלי שפתר את התביעה ביעילות ובצורה ידידותית.