בש"פ 1149/91
החלטה עליון
תקציר
מעצרם של המשיבים, שהואשמו בהחזקה ומכירה של הרואין, הוארך בתחילה עד למשפטם. לאחר שעד התביעה המרכזי חזר בו מדבריו, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשות המשיבים לעיון חוזר ושחרר אותם בערבות. המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון בטענה כי מדובר בשחרור שרירותי ומפלה. עם זאת, בהתחשב בכך שמספר נאשמים נוספים במקרים דומים שוחררו אף הם בערבות, קבע בית המשפט העליון כי לא תהיה התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. המשפטים נגד המשיבים היו אמורים לקיים דיונים רבים בשבועות הקרובים, והסיכונים לשחרורם נראו נמוכים. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על אמון הציבור במערכת המשפט וקבע כי החזרת המשיבים למעצר לאחר שבוע מיום שחרורם אינה ראויה. לפיכך נדחה הערר, אך נוספו תנאים נוספים לשחרור המשיבים, ובהם התייצבות במשטרה שלוש פעמים בשבוע, הישארות בארץ והימנעות ממגע עם עדי התביעה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 1149/91 מדינת ישראל נ' פנחס בין עמרם קובי, עליון (24.3.1991)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.