ע"א 24171-03-25

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"א 24171-03-25** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) דנה בבקשה לדחיית ערעור על הסף, שהוגשה על ידי המשיבה 2, חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ. הבקשה התבססה על הטענה כי הערעור הוגש באיחור. בית המשפט קיבל את הבקשה ודחה את הערעור על הסף, תוך חיוב המערער בהוצאות. **עובדות המקרה** 1. **פסק דין קמא:** בית משפט השלום בעכו (ת.א. 60127-06-20) נתן פסק דין ביום 8.12.24, בו דחה את תביעתו של המערער וחייבו בהוצאות משפט לטובת המשיבים. 2. **הגשת הערעור:** המערער הגיש הודעת ערעור ביום 10.3.25. לטענתו, פסק הדין הומצא לו ביום 11.1.25, ולכן המועד האחרון להגשת הערעור היה 11.3.25. 3. **בקשה לדחייה על הסף:** המשיבה 2 הגישה בקשה לדחיית הערעור על הסף, בטענה כי פסק הדין נצפה על ידי בא כוחו של המערער עוד ביום 8.12.24, וכן הומצאה לו דרישה לתשלום הוצאות ביום 12.12.24. לטענתה, בכך הוכח שהמערער ידע על פסק הדין במועד מוקדם יותר, ולכן הערעור הוגש באיחור. 4. **היעדר תגובה:** המערער לא הגיש תגובה לבקשת הדחייה על הסף, למרות שנדרש לעשות כן. **ההכרעה המשפטית** בית המשפט, מפי כבוד השופט זיו אריאלי, קיבל את בקשת המשיבה 2 ודחה את הערעור על הסף. ההכרעה התבססה על שתי אדנים מרכזיים: 1. **מועד ההמצאה וספירת המועדים:** * **חזקת ההמצאה:** בית המשפט קבע כי פסק הדין של בית משפט השלום נצפה על ידי בא כוח המערער ביום 8.12.24. כמו כן, הודעה על חיוב באגרת פסק דין, שנשלחה לכתובת המערער, נצפתה גם היא במשרדי בא כוחו ביום 24.12.24. * **תקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** בית המשפט יישם את תקנה זו, הקובעת מועדי המצאה גם במקרים בהם המסמך "נצפה" במשרדי עורך דין. לפי התקנה, במקרים מסוימים, צפייה במסמך במשרדי עורך הדין תיחשב כמספקת המצאה כדין. * **חישוב המועד האחרון להגשת ערעור:** בהתבסס על כך שפסק הדין נחשב כאילו הומצא ביום 8.12.24, קבע בית המשפט כי המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 6.2.25 (21 יום מיום ההמצאה, בהתאם לתקנות), ולא ביום 10.3.25 כטענת המערער. * **הגשת הערעור באיחור:** מכיוון שהערעור הוגש ביום 10.3.25, הוא הוגש באיחור משמעותי. 2. **היעדר תגובה ובקשה להארכת מועד:** * **חובת תגובה:** בית המשפט ציין כי המערער, למרות שנדרש לכך, לא הגיש כל תגובה לבקשת הדחייה על הסף. * **היעדר טענת איחור או בקשה להארכת מועד:** היעדר התגובה כלל גם אי הגשת הסבר לאיחור בהגשת הערעור, ואף לא בקשה (אפילו בדיעבד) להארכת המועד. התנהלות זו, ללא כל הצדקה, תרמה להחלטה לדחות את הערעור. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **חשיבות מועדי ההגשה:** הדגש המרכזי בהחלטה הוא על החשיבות של הקפדה על מועדי הגשה של ערעורים. איחור בהגשה, ללא הצדקה או בקשה להארכת מועד, מהווה עילה לדחיית הערעור על הסף. * **פרשנות תקנה 161(1)(א):** ההחלטה מדגימה את יישום תקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, בנוגע למועדי המצאה. בית המשפט קבע כי "צפייה" במסמך במשרדי עורך דין, בנסיבות מסוימות, די בה כדי להיחשב המצאה כדין, ובכך מחייבת את הצד להקפיד על המועדים שלאחריה. הדבר מרחיב את תחומי האחריות של עורכי דין ובא כוחם כלפי לקוחותיהם בנוגע למעקב אחר הליכים משפטיים. * **חובת תגובה של בעל דין:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של תגובה מצד בעל דין לבקשות המוגשות נגדו. היעדר תגובה, במיוחד כאשר מדובר בסוגיה פרוצדורלית קריטית כמו דחיית ערעור על הסף, יכול להוביל לתוצאה שלילית עבור אותו בעל דין. * **השלכות ההתנהלות הדיונית:** ההחלטה מראה כי התנהלות דיונית שאינה תקינה, לרבות איחור בהגשת מסמכים והיעדר תגובה, עשויה להכריע את גורל התיק, גם בטרם נדונו לגופו של עניין. **מסקנות** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבה 2 לדחות את הערעור על הסף, מכיוון שהערעור הוגש באיחור ניכר, ללא כל הסבר או בקשה להארכת מועד. ההחלטה מבוססת על יישום הדין הנוגע למועדי המצאה ומועדי הגשה, וכן על התנהלותו הדיונית של המערער, שכללה היעדר תגובה לבקשה. הדבר מדגיש את החשיבות של דבקות בכללים הפרוצדורליים ואת ההשלכות החמורות של אי-עמידה בהם.