ע"א 2444/01

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים ממחלוקת בין תובע לבין נתבעת במועצה המקומית בנוגע להתקנת דלתות במוסדות ציבור המנוהלים על ידי הנתבעת. התובעת, שהתקינה את הדלתות, טענה כי על הנתבע לפצות אותה על סמך חוזה בעל פה לכאורה או לחילופין בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. בית משפט השלום דחה את התביעה החוזית אך קיבל את טענת עשיית עושר ולא במשפט. שני הצדדים ערערו. השופט גדעון גינת הגיע למסקנה כי קבלתה של הערכאה הנמוכה יותר את טענת עשיית עושר ולא במשפט היא שגויה, שכן היא לא נטענה או הוכחה כראוי, והדרישות הספציפיות להתקשרות עם מועצות מקומיות צריכות לקבל קדימות על פני דיני העשיה הכלליים. יתר על כן, השופטת ציינה כי מאחר שלא נמצא חוזה תקף, טענת עשיית עושר ולא במשפט אינה יכולה לעמוד. השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב והשופט יגאל גריל הסכימו כי יש לקבל את הערעור ולדחות את התביעה, תוך הסכמה עם מסקנתה של השופטת גינת כי לא היה עשיית עושר ולא במשפט. הם גם הציעו פסיקה צנועה יותר של 7,500 שקל בתוספת מע"מ עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הוחלט לקבל את הערעור, לדחות את הערעור שכנגד, לבטל את פסק הדין הקודם ולהורות על מחיקת התביעה, בצירוף ההוצאות המפורטות לטובת הנתבעת.