ע"א 105/05

תקציר

במקרה המפורט בפסק הדין נתמכת חוות דעתה של השופטת א' ארבל לקבל את הערעור, אך השופטת א' גרוניס חולקת עליה ומדגישה כי אין לאפשר למערערים להביא ראיות נוספות. השופט גרוניס טוען כי בקשת המערערים אינה עומדת באמות מידה משפטיות, שכן ניתן היה להציג את הראיות קודם לכן בשקידה סבירה. הוא מציין כי הראיות החדשות, המורכבות משיחות מוקלטות ותצהיר, נאספו לאחר סיום המשפט וטוען כי המערערים יזמו מאמצים אלה בעצמם, ותוהים מדוע לא עשו זאת קודם לכן. השופט גרוניס מדגיש כי טענתו העיקרית של המערער בדבר ידיעת המשיב את השפה העברית אינה משפיעה באופן מהותי על קביעות המהימנות של בית משפט קמא. יתר על כן, התצהיר החדש פשוט מאשר את מה שכבר נרשם בנוגע לבעלות על מניות, ולא מציע שום הטבה מהותית. בנוסף, מציין השופט גרוניס כי לא ניתן לייחס למשיב דברים שנאמרו על ידי עורך דין שאינו קשור זה לזה. לסיכום, הוא סבור כי הראיות החדשות לא ישפיעו באופן משמעותי על ההחלטה המקורית וכי התרתה תאריך את ההליכים שלא בצדק. בסופו של דבר, פסק דין הרוב, המשקף את עמדתה של השופטת א' ארבל, מקבל את הערעור, אם כי השופט גרוניס היה מעדיף לדחותו. פסק הדין ניתן סופית ב-10 בנובמבר 2005, ללא צו להוצאות.