רע"ב 5929/13

תקציר

המשיב דחה את בקשת המבקש לשחרור מוקדם, בנימוק של אי ציות להמלצות והיעדרותו מטיפול ייעודי לעברייני מין בחצי השנה שקדמה לכך. המשיב הדגיש את הצורך של המבקש לעבור את הטיפול האמור בטרם נשקל שחרורו, ודחה את טענותיו בדבר ניסיון להיכנס לתוכנית כזו וסירוב. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז לוד, אשר הסכים עם הערכת המשיב את מניעיו של המבקש ואת אי התאמתה של תכנית הטיפול המוצעת. עוד ציין בית המשפט כי לא ניתן להאשים את שירות בתי הסוהר בכך שלא שיבץ את הפונה בקבוצת טיפול קודם לכן, שכן הוא סירב להשתתף עד לאחרונה. ערעורו של המבקש לבית המשפט העליון התמקד בקביעה כי המשיב ובית המשפט המחוזי טעו בכך שהעדיפו את המלצת הוועדה על פני חוות הדעת של המרכז הרפואי לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר (מב"ן). עם זאת, השופט קבע כי אין סתירה בין שתי חוות הדעת וכי להמלצת הוועדה משקל משמעותי במקרה זה. עוד נקבע כי טענותיו של המבקש בדבר מחדלי שירות בתי הסוהר במתן אפשרויות טיפול אינן משכנעות, וכי תכנית הטיפול שהציע אינה מספקת. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי בעניינו של המבקש לא הוצגו נסיבות חריגות או שאלות משפטיות ציבוריות המצדיקות את התערבותו של בית המשפט העליון, והבקשה לשחרור מוקדם נדחתה.