ע"פ 4793/08

תקציר

המערער הורשע במספר עבירות מין בקטינים ובמוגבלות שכלית, וכן בריבוי נישואין ושיבוש הליכי משפט, ונגזרו עליו 12 שנות מאסר וחויב לשלם פיצויים לשתיים מהמתלוננות. הוא ערער על הרשעתו ועל גזר דינו. ערכאת הערעור דחתה את מרבית טענות המערער, וקבעה כי קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית משפט קמא היו מבוססות, וכי ההרשעה התבססה על טעמים מוצקים. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם טענת המערער בדבר הרשעתו באישום השני, וקבעה כי קיים ספק סביר בשל סתירות בעדותו של המתלונן ובנסיבות המקרה. כתוצאה מכך, זיכה בית המשפט את המערער מאשמה זו והפחית את עונשו ל-10 שנות מאסר, תוך קיום יתר פסק הדין וצו הפיצויים. פסק הדין הדגיש את חוסר רצונה של ערכאת הערעור להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, במיוחד בתיקי עבירות מין, ופירט את הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות כזו. העונש המופחת הביא בחשבון את זיכויו של המערער מהאישום השני, כמו גם את נסיבותיו האישיות ומצבו הבריאותי.