תפ"ח 2049/05

תקציר

הנאשם ביקש עונש מופחת לפי סעיף 300א(א) לחוק בשל מחלת נפש, אך השופט דחה את הבקשה. השופטת קבעה כי הנאשם לא סבל מ"הפרעה נפשית חמורה", בהתבסס על הערכות פסיכיאטריות מבית החולים שער מנשה ומהמרכז הפסיכיאטרי באר יעקב, שהיו בעלות מתודולוגיות ובסיסים עובדתיים איתנים יותר מההערכה שהגיש הנאשם. סיבות נוספות למסקנה זו כללו היעדר תלונות קודמות של הנאשם על תסמינים פסיכיאטריים, חוסר עקביות בהצהרותיו והשפעת צריכת אלכוהול על התנהגותו ולא הפרעה נפשית חמורה. מאחר שלא התקיים התנאי הראשון להקלה בעונש, לא היה צורך לדון ביתר מרכיבי הסעיף. עוד ציינה השופטת כי הנאשם לא הוכיח כי התנהגותו קשורה למעשים הפליליים, וזו דרישה לעונש מופחת. לפיכך, עונש החובה על רצח לפי סעיף 300(א) לחוק, מאסר עולם, הוטל על כל אחד מארבעת סעיפי הרצח, שירוצו במצטבר. בנוסף, גזר השופט על הנאשם חמש שנות מאסר בגין חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, תשע שנים בגין אונס ושלוש שנים בגין הצתה, שיבוש חקירה והשמדת ראיות, כל זאת במקביל למאסרי העולם. השופטים, השופט מ' נאמן והשופט מ' פינקלשטיין, הסכימו עם ההחלטה.