בש"א 1905/08

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לתביעה אזרחית בבית משפט ישראלי, בה מעורבים חברה בע"מ ושני תובעים פרטיים (בעלי מניות או הנהלת החברה) אשר תובעים מספר נתבעים. החברה הגישה בעבר בקשה למינוי כונס נכסים זמני, אך הבקשה נדחתה. לאחר מכן ניהלה החברה משא ומתן עם המבקשים (הנתבעים) למכור להם חלק ממניותיהם, אך העסקה נפלה. בהמשך רכשו המבקשים את הזכויות בכפר נופש מכונסי הנכסים של החברה, דבר שלטענת החברה נעשה במרמה ומאחורי גבם. מאוחר יותר נחתם הסכם אופציה בין החברה לבין המבקשים, שהעניק לחברה זכות רכישה חוזרת של הכפר, אך הצדדים חלקו על תנאי ההסכם, ובפרט על דו"ח חשבונאי שהיווה את הבסיס לתשלום. כעת מבקשת החברה לממש את הסכם האופציה ומבקשת פסק דין הצהרתי שיבסס את זכותה לרכוש מחדש את הכפר ולקבל פיצוי בגין נזקים שנבעו מהעיכוב בביצוע ההסכם. עם זאת, השופט מטיל ספק בסיכויי ההצלחה של החברה, ומציין את המורכבות של הוכחת המקרה שלהם ואת תקופת ההתיישנות הפוטנציאלית. בנוסף, השופטת מציינת כי התובעים לא הוכיחו את יכולתם לשלם את הוצאות הנתבעים אם התביעה תידחה, דרישה לגבי חברות לפי סעיף 353א לחוק החברות. עם זאת, השופט אינו רוצה לפגוע בגישתה של החברה לצדק ומאזן זכות זו עם הצורך של הנתבעים להבטיח כי יוכלו להשיב את הוצאותיהם. לפיכך, השופט מורה לתובעים להעמיד ערבות משותפת בסך 50,000 ש"ח בתוך 30 יום להבטחת הוצאות הנתבעים אם התביעה תידחה. אם הערבות לא תינתן במועד, התביעה תידחה. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים ואין פסיקת הוצאות בקשר לבקשה זו.