בג"צ 2451/19

תקציר

העתירה המדוברת מתייחסת להליך שימוע בנושא הסדרת תאגידי המים והביוב בישראל, בהובלת הוועדה המייעצת להסדרת רגולציה כלכלית ארוכת טווח של משק המים, המכונה דו"ח בלינקוב. העותרים ביקשו להאריך את המועד האחרון להגשת עמדות בנוגע לדו"ח האמור, דבר שלדעתם לא נתן להם די זמן למענה מקצועי, במיוחד נוכח חוסר הבהירות של הדו"ח בחישובים ובנתונים. המועד הנוכחי, שנקבע ליום 14.4.2019, פשוט לא הספיק לעותרים לגבש תגובה, והם ביקשו הארכה, אך נדחתה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה שכן היא מוקדמת מדי, הוגשה בטרם התקבלה החלטה סופית, וכי הליך השימוע מילא את כל חובות הזהירות כלפי העותרים. בית המשפט פסק לטובת המשיבים וקיבל את טענתם כי העתירה מוקדמת מדי, ועל כן יש להגיש את ההשגות על תנאי הדיון לאחר קבלת החלטה סופית. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המועד שנקבע היה סביר, והטענות בדבר נתונים חסרים לא היו מבוססות. משכך, נדחתה העתירה, והותירו את העותרים להעלות את טענותיהם לאחר קבלת החלטה סופית, והעותרים חויבו בהוצאות המשיבים, בסך 4,000 ₪.