תא"מ 12434-09-19

תקציר

התובע, מהנדס תוכנה במקצועו, תבע את הנתבעת, ספקית תקשורת, על כך שלא ניתקה את השירות כמבוקש. התובעת ביקשה לבטל את השירות במועד עתידי אך הנתבעת לא נענתה לבקשה זו, והמשיכה לגבות מהתובעת תשלומים חודשיים. טענת הנתבעת כי התובעת הייתה מרוצה מהשירות והתקשרה עימה מחדש נמצאה כבלתי נתמכת ובית המשפט מצא כי "בחירתה" של התובעת לספק נבעה ככל הנראה מהיעדר אלטרנטיבות ולא משביעות רצון. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעת אכן הפרה את חובתה לפעול בהתאם לדיני הגנת הצרכן. השופטת ציינה את תום ליבו של התובע ואת סבירות בקשתו, והדגישה כי הצרכנים אינם נדרשים לנמק את מימוש זכויותיהם החוקיות. גם טענת הנתבעת כי התובעת יצרה קשר עם הגורם הלא נכון נדחתה, נוכח הבלבול סביב החברות השונות בקבוצת הוט, שהנתבעת היא חלק ממנה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הנתבעת בכך שלא נענתה לבקשות התובע והטילה את הנטל על התובע להמשיך ולקדם את העניין. עוד צוין כי הנתבעת החזירה לתובעת את הכספים שנגבו ביתר רק לאחר הגשת כתב ההגנה, ללא כל הסבר לשיהוי. נוכח הטעיית הנתבע והפרת חוקי הגנת הצרכן, פסק בית המשפט לתובע פיצויים לדוגמה בסך 40,000 ₪, לצד 5,000 ₪ לכיסוי הוצאות המשפט של התובעת. סכום זה היה אמור להיות משולם עד ליום 16.1.2022, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.