רע"א 3360-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי: רע"א 3360-12-25 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אלמוני **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופט צבי ויצמן. **נושא ההחלטה:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום למינוי מומחה בתחום השיקום מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד). **רקע עובדתי:** המשיב, יליד 1937 (בן 88), הגיש תביעת פיצויים מכוח חוק הפלת"ד נגד המבקשת בגין תאונה מיום 7.4.22. בכתב התביעה, עתר המשיב למינוי מומחים במספר תחומים, כולל שיקום. בית משפט השלום קמא, לאחר קבלת חוות דעת ממומחים בתחומים פסיכיאטריה, גסטרו, אורתופדיה ונוירולוגיה, ולאחר שמיעת הראיות והגשת סיכומים, החליט, מיוזמתו, על מינוי מומחה בתחום השיקום הגריאטרי. זאת, על מנת להעריך את צרכי השיקום של המשיב, ובהתאם לסעיף 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. המבקשת התנגדה למינוי, בטענה כי תקנה זו אינה חלה בהליך מכוח חוק הפלת"ד, וכי המומחה האורתופדי לא המליץ על מינוי מומחה שיקומי. **הליכים וטענות:** * **בית משפט השלום:** החליט למנות מומחה שיקומי, תוך שהוא מבסס סמכותו על סעיף 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, וקובע כי הצורך בחוות דעת מומחה שיקומי נובע מהערכת צרכי השיקום של המשיב, אשר מהווים, לכאורה, את עיקר נזקו. בית המשפט התייחס לפסיקה המאפשרת לבית המשפט למנות מומחה מיוזמתו, גם אם אינו כבול להמלצות המומחים הקיימים. * **המבקשת (ברע"א):** טוענת כי בית משפט השלום שגה במינוי המומחה השיקומי. טענותיה העיקריות הן: * תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה בהליך מכוח חוק הפלת"ד, שכן חלות עליו תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים"), אשר מוציאות מתחולתן את פרק מינוי המומחים בתקנות סדר הדין האזרחי. * המומחה האורתופדי לא המליץ על מינוי מומחה שיקומי, והיעדר המלצה כזו מהווה חסם למינוי. * בית המשפט חרג מסמכותו בהתערבות אקטיבית בהליך, שכן מדובר בשיטה אדברסרית, ותפקידו של בית המשפט הוא פסיבי. * המינוי עלול להביא להחלטה שגויה בנוגע לניכויים מגמלת המוסד לביטוח לאומי, בניגוד להלכה הפסוקה. **החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צבי ויצמן):** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, מבלי להיכנס לדיון לגופה, בטענה כי מדובר בהחלטת ביניים בעניין סדרי דין וניהול הליך, ואין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים. **ניתוח משפטי - עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **מעמד החלטות ביניים:** נקודת המוצא של בית המשפט היא כי החלטות בעניין מינוי מומחים הן החלטות ביניים, אשר ערכאת הערעור תטה שלא להתערב בהן, אלא אם כן ההחלטה עשויה להשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים, לגרום נזק ממשי, או להוביל להליך שגוי או מיותר. דברים אלו נאמרים מתוך ההלכה המשפטית הרווחת, הכוללת התייחסות רבות להבחנה בין החלטות ביניים לבין פסק דין סופי (הפניות מרובות לפסיקה). 2. **שיקול הדעת של הערכאה הדיונית:** בית המשפט מדגיש את שיקול הדעת הנרחב המסור לערכאה הדיונית בניהול ההליך, לרבות החלטות הנוגעות למינוי מומחים. התערבות ערכאת הערעור תהא במקרים חריגים בלבד. 3. **סמכות בית המשפט למנות מומחה מיוזמתו בחוק הפלת"ד:** * **הלכה בנוגע לתקנות המומחים:** בית המשפט מחדד כי תקנה 21 לתקנות המומחים, הקובעת כי על הליכים לפי תקנות אלו יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, **למעט פרק י"א** (הדן במומחים), מחייבת כי פרק זה בתקנות סדר הדין האזרחי (ובכלל זה סעיפים 130 הישן ו-88 החדש) אינו חל ישירות על הליכים מכוח חוק הפלת"ד. כלומר, הדרך ה"רגילה" למינוי מומחה בהליך פלת"ד היא באמצעות בקשת בעל דין, כפי שמפורט בסעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנות המומחים. * **החידוש/הבהרה בפסיקה:** למרות האמור לעיל, בית המשפט מרחיב ומבהיר, לאור פסיקה קודמת, כי סעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנות המומחים, **אינם שוללים לחלוטין את סמכותו של בית המשפט למנות מיוזמתו מומחה רפואי מטעמו**, אף בהליך מכוח חוק הפלת"ד. סמכות זו נשללת **לא** מהוראת תקנה 21, אלא מפרשנות תכליתית של חוק הפלת"ד ותקנות המומחים, וכן מתוך הרציונל כי יש לאפשר לבית המשפט גישה לכלים מקצועיים המסייעים להגעה לצדק. * **מטרת המינוי היוזמתי:** בית המשפט מציין כי מינוי מיוזמת בית המשפט ייעשה כאשר הוא סבור כי המינוי דרוש לשם קביעת ממצאים בסוגיה מיוחדת, כגון סוגיית הניכוי החלקי, או צרכי שיקומו של הנפגע, במיוחד כאשר עניין זה מהווה, לכאורה, את עיקר נזקו. המינוי נועד ליעל את ההליך ולסייע לבית המשפט להגיע ל"צדק" כאשר הוא נתקל ב"מחסום" ראייתי. * **הבחנה בין מינוי מומחה רפואי למומחה תעסוקתי/שיקומי:** בית המשפט מבחין בין מינוי מומחה רפואי לצורך קביעת נכות רפואית, לבין מינוי מומחה תעסוקתי או שיקומי. בעוד שהראשון כפוף במידה רבה למסלול הקבוע בחוק הפלת"ד ותקנות המומחים, האחרונים עשויים לאפשר גמישות רבה יותר, ובית המשפט נזקק להם לעיתים לצורך קביעת נכות תפקודית או הערכת צרכים. 4. **מינוי מומחה שיקום:** * **לא כמקרה שגרה:** בית המשפט מודה כי מינוי מומחה שיקומי אינו נעשה בשגרה, אלא במקרים בהם קשה לבית המשפט לעמוד על מכלול קשיי התפקוד של הנפגע או על הטיפולים להם הוא נזקק, במיוחד כאשר נקבעו נכויות מתחומים רפואיים שונים ונדרש מומחה שיקומי לגשר ביניהן. * **עיתוי המינוי:** הטיב הפסוקי הוא כי בחינת הצורך במינוי מומחה שיקומי נעשית בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר שמיעת הראיות. * **הסמכות של בית המשפט מעבר להמלצת מומחה:** בית המשפט קובע כי גם אם המומחה האורתופדי לא המליץ על מינוי מומחה שיקומי, אין הדבר מחייב את בית המשפט. שיקול הדעת להחליט על מינוי מומחה נוסף נותר בידי בית המשפט, אשר אינו כבול להמלצות המומחים. 5. **יישום על המקרה:** בית המשפט המחוזי סבר כי במקרה זה, נוכח גילו של המשיב, העובדה שהוא מקבל קצבת סיעוד לצרכי שיקום וסיעוד, ובהיעדר ראיות מספקות להערכת צרכים אלו, הצדיק בית משפט השלום את מינוי המומחה השיקומי. המינוי נועד להבטיח שהערכת הנזק תתבצע באופן מלא וצודק, תוך התמודדות עם "מחסום" ראייתי. **לסיכום:** ההחלטה מדגישה את האיזון בין הצורך לכבד את המסגרת הפרוצדורלית הייחודית של חוק הפלת"ד (תקנות המומחים) לבין סמכותו הרחבה של בית המשפט, כבעל הבית של ההליך, להבטיח את בירור האמת ולהגיע לצדק. גם אם המסגרת הדיונית אינה מאפשרת מינוי מומחה במתכונת המעוגנת בתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט שומר על סמכותו לנקוט בצעדים הנחוצים, כולל מינוי מומחה מיוזמתו, כאשר הדבר נדרש לשם הגעה להחלטה צודקת ומלאה. ההחלטה מעניקה לגיטימציה למינוי מומחה שיקומי גם לאחר סיום פרק ההוכחות, כאשר מתגלה צורך מהותי להערכת נזק ספציפי.